חוקרים ישראלים איתרו שכיחות גבוהה מהממוצע של חולי פרקינסון בקרב תושבי הישובים החקלאיים היהודיים בנגב. לדברי צוות החוקרים - מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי "סורוקה", מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע ובשיתוף בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב - הסיבה לכך היא שילוב של גורמים סביבתיים ואתניים, יחד עם קירבה לשטחים חקלאיים מעובדים שבהם נעשה שימוש רב בחומרי הדברה.

הצוות, אותו הוביל ד"ר גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית וסגן מנהל בית החולים "סורוקה", פירסם את תוצאות המחקר בכתב העת המקוון Parkinson's Disease, הפועל במתכונת open access וביקורת עמיתים.

החוקרים העריכו, כי הסיבה למקרים הרבים היא שטחי עיבוד חקלאי, הקרבה של השדות לאזורי המגורים וגם גודלם של השטחים המעובדים

על-פי נתונים שהצטברו בין השנים 2012-2001, זיהה צוות המחקר 3,792 מקרי פרקינסון באוכלוסיית הנגב ועוטף עזה, על סמך מסד הנתונים של "שירותי בריאות כללית", ש-70% מתושבי הנגב מבוטחים בה. החולים היו תושבי 139 יישובים באזור, כולל 14 הערים היהודיות (84.7% מהמקרים), 114 ישובים חקלאיים (12.5% מהחולים) והיתר מהפזורה הבדואית: 7 יישובי קבע ו-14 יישובי בדואים לא קבועים.

58.8% מאוכלוסיית המחקר (2,231 מקרים) אובחנה בוודאות כחולי פרקינסון, והיתר הוגדרה כמקרי פרקינסון בסבירות, או כמקרים אפשריים. הגיל החציוני היה 73.6 שנה, כאשר 51.7% היו גברים.

מקרי הפרקינסון היו בטווח שבין 7.8 מקרים ל-13.8 מקרים ל-100 אלף איש בקרב בוגרים עד גיל 65 ובטווח שבין 132.5 מקרים ל-197.9 מקרים ל-100 אלף בקרב בני 65 ומעלה. שכיחות המחלה בקרב הגברים עלתה משנה לשנה בתקופת המחקר, צוין בדו"ח המסכם.

החוקרים הסבירו, כי קיים שיעור תחלואה גבוה יותר מהצפוי, גם בהשוואה לנתונים קודמים, בקרב תושבי הישובים החקלאיים והכפריים היהודיים לעומת כלל הישובים הבדואים. החוקרים העריכו, כי הסיבה לכך היא שטחי עיבוד חקלאי, הקרבה של השדות לאזורי המגורים וגם גודלם של השטחים המעובדים הללו, שתורמים לסיכון לפרקינסון.

ביישובים החקלאיים היהודיים שיעור החולים בפרקינסון היה גבוה ב-37%-54% יותר מאשר הממוצע לאזור הנגב כולו. כמו כן, נרשם שיעור יחסי גבוה גם בהשוואה לנתונים קיימים ממדינות מפותחות.

ד"ר איפרגן אמר ל"ידיעות אחרונות" בהקשר למחקר, כי הממצאים מדאיגים והשכיחות הגבוהה ביותר של מקרי פרקינסון נמצאה בעיקר ביישובי עוטף עזה. לדבריו, בישובים שבהם מעט שדות מעובדים, שיעור החולים גבוה ב-37% מהממוצע בנגב ואילו באלו שבהם שדות מעובדים רבים וגם קרבה רבה לאזורי המגורים – העלייה היא של 54% מעל הממוצע האזורי.

למחקר בכתב העת המדעי לחצו כאן