שנה וחצי לאחר שפורסם מחקר של צוות מאוניברסיטת חיפה, שקבע כי תושבים באזורים מסוימים בחיפה ובמפרץ חיפה חולים יותר במחלות שונות בשל זיהום האוויר באזור, קבעה עתה ועדה מדעית משותפת למשרדי הבריאות והגנת הסביבה כי נפלו פגמים בעבודת המחקר. "שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה", כתבה הוועדה, "אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת". הוועדה ממליצה שלא להמשיך ולתקצב את המחקר אם לא יתוקנו הבעיות שאיתרה.

ביום חמישי האחרון קיבלו שר הבריאות יעקב ליצמן והשר להגנת הסביבה זאב אלקין את דו"ח חוות הדעת של הוועדה המדעית, שמונתה כצוות מלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה, בשל הסערה התקשורתית והציבורית הגדולה שעורר.

כיו"ר הוועדה-המלווה שימשה פרופ’ סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר ב"שיבא". החברים האחרים בוועדה הם: פרופ’ אמריטוס אורי דיין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה; פרופ’ ליאת לרנר גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האשה והילד במכון גרטנר; פרופ’ רונית ניראל, מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית; ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה; ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות; פרופ’ תמי שוחט, מנהלת המרכז הישראלי לבקרת מחלות במשרד הבריאות; ונורית שטורך, סגנית מנהלת המחוז ומתכננת סביבתית במחוז חיפה של משרד להגנת הסביבה.

מטרת המחקר המקורי היתה לבדוק את הקשר שבין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור. בין היתר מצא המחקר של אוניברסיטת חיפה, כי תינוקות באזורים המזוהמים במפרץ חיפה נולדו עם ראשים בהיקף הקטן ב-30-20% מהנתונים באזורים סמוכים אחרים, מזוהמים פחות. עוד נטען, כי שיעור התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה גבוה עד פי חמישה מהממוצע הארצי.

"לאחר לימוד מעמיק של השיטות שבהן השתמשו החוקרים, הגיעה הוועדה למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות שבהן עשו החוקרים שימוש, לוקים בחסר"

הפרסום זכה כאמור לתהודה נרחבת, עד כדי כך שגם נטען כי גרם לפגיעה כלכלית קשה בעיר חיפה. לפי טענות שונות, בעקבותיו חלה ירידה ברכישת ובשכירת דירות בעיר.

משרדי הבריאות והגנת הסביבה החליטו לבחון מחדש את הנתונים, והקימו צוות משותף כדי ללוות את המחקר. הצוות עסק בשישה תתי נושאים: שיעור מקרי סרטן הריאות והלימפומה (שאיננה הודג'קין) באזור מפרץ חיפה, בריאות התינוקות, היקף תחלואת אסתמה בקרב ילדים, תחלואת אסתמה בקרב מתגייסים לצה"ל וכן ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר ונתוני איכות אוויר.

המסקנות שהתקבלו עתה על ידי הצוות המלווה היו שונות בתכלית מהמסקנות הראשונות. בהודעה משותפת לשני המשרדים נאמר: "לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח, שמיעת החוקרים וקיום דיונים נרחבים, הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה. ממצאים אלו אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה".

הוועדה הצביעה על "רצף הבעיות המתודולוגיות המהותיות - המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות שבהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו.

"חברי הוטעדה סבורים, כי הבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר, היא הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר, שהיווה את המשתנה הבלתי תלוי הראשי (ונדבך ראשי בשאלת המחקר) בכל אחד מתתי הנושאים של המחקר.

"בהקשר זה יש להבהיר כי לאחר לימוד מעמיק של השיטות שבהן השתמשו החוקרים, הגיעה הוועדה למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות שבהן עשו החוקרים שימוש, לוקים בחסר. שיטות אלו יכולות לענות באופן חלקי בלבד בנוגע לבחינת השינויים לאורך זמן בריכוזי המזהמים והשוואה בין אזורים שונים (חיפה-חדרה-תל-אביב). אולם, נתונים ושיטות אלו אינם יכולים לשמש בסיס להבחנה בהבדלים הפנים-עירוניים בריכוזי המזהמים.

"הבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר, היא הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר, שהיווה את המשתנה הבלתי תלוי הראשי"

"לדעתנו, הממצאים אינם משקפים את מצב איכות האוויר במידה שתאפשר להבחין בין אזורים בעלי זיהום גבוה לבין אזורים בעלי זיהום נמוך, בתוך מרחב מפרץ חיפה".

"בנוסף", נאמר עוד בדו"ח החדש, "בולט היעדרו של מומחה בתחום איכות האוויר בכלל והערכת חשיפה בפרט, בצוות המחקר".

הליקויים שמצאה הוועדה הבין-משרדית בנושא הערכת הזיהום מפורטים ב-16 סעיפים שונים בדו"ח (פרק ד'). בין היתר, מבקשת הוועדה להדגיש, כי "הערכת החשיפה בוצעה בשיטת אינטרפולציה, שאיננה מתאימה לאזור המפרץ וכי לא קיימת התייחסות ממצה למקורות הזיהום באזור. הוועדה סבורה כי ליקויים אלה עלולים לגרום להערכת חשיפה שגויה שעלולה להוביל לפירוש מוטעה של התוצאות".

הוועדה כתבה, כי "מודל הערכת זיהום האוויר סובל מליקויים חמורים הגורמים לבעיה מהותית בהערכת החשיפה במחקר זה. מאחר שמודול המחקר משפיע על כל חלקי הדו"ח, לא ניתן להמשיך במחקר טרם תיקון המודול, המחייב בין היתר, הוספת מומחה בתחום זה לצוות המחקר".

צוות החוקרים: "מחקר המבוסס על מתודולוגיית הדו"ח, פורסם באחרונה בכתב העת המדעי Environmental Research, שמפרסם מדי שנה רק עשרות מחקרים"

בסוגית המשך המחקר הגיעה הוועדה הבין-משרדית למסקנה כי במתכונתו הנוכחית, אין לאשר את המשך מימון המחקר לשנה ב' ולשנים הבאות (במקור הוא נועד לתקופה שבין 2015 ל-2020 – מערכת דוקטורס אונלי). הוועדה ממליצה "לבקש מהחוקרים להגיש את תכנית המחקר המתוקנת לשנים ב'-ה', שתכלול תיקון להערכת זיהום האוויר וכן למודולים 2 ו-5, תוך שלושה חודשים. הוועדה תשקול את המלצתה למימון המשך מודולים 2 ו-5, בהתאם לתכנית המחקר המתוקנת שתוגש לה".

ברקע פרסום הדו"ח החדש, דווח ערוץ 2 כי "על החוקרים (בצוות המלווה) הופעלו לחצים, האווירה בדיונים היתה עוינת וחבריה קיבלו הנחייה לסיים את הפרויקט". מי שהיה בעבר רשם הסרטן במשרד הבריאות, פרופ’ מיכה בר-חנא, אמר כי איננו שולל השפעת משרד הבריאות על חברי הוועדה.

צוות החוקרים מאוניברסיטת חיפה מסר בתגובה: "הדו"ח המלא, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, נכתב על ידי טובי המומחים בארץ ובהם מומחים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הדו"ח עצמו מורכב ממחקרים שונים, שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ומבוסס על מאגרי נתונים חיצוניים ממספר גורמים - משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והצבא. למרות שמדובר בחוקרים שונים, ומחקרים שונים ומאגרי נתונים שונים, כל התוצאות הן עקביות, וקיימת התאמה גבוהה בין המחקרים השונים בכל הנוגע ל'מוקדים החמים' של התחלואה שהתגלו.

"זאת ועוד, מחקר המבוסס על מתודולוגיית הדו"ח, פורסם באחרונה בכתב העת המדעי Environmental Research, שמפרסם מדי שנה רק עשרות מחקרים הנבחנים בקפידה ונבחרים מבין מאות שמוגשים לכתב העת. עובדה זו מעידה על כך שמדובר במחקר בין המובילים בתחומו, וכי המתודולוגיה שבה השתמשו החוקרים עומדת בסטנדרטים מדעיים בין-לאומיים גבוהים. ביקורת על הדו"ח או על המתודולוגיה שלו היא דבר לגיטימי ומקובל. לנגד עינינו עומדת רק האמת המדעית והמחקרית, ואין לנו אינטרסים אחרים מלבדה".

עיריית חיפה הודיעה בתגובתה: "העירייה וגורמי המקצוע בעיר מקבלים ככתבה וכלשונה את הודעת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, השוללת את שיטת המחקר שבוצע וכן את תוצאות הביניים שפורסמו עד כה. בימים הקרובים נלמד את הדברים ונפעל כתף אל כתף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, על מנת לקדם מחקר חלופי, מקיף ומקצועי כדי ליצור בהירות הנוגעת לנתוני איכות האוויר בערי המפרץ. עיריית חיפה תפעל יחד עם ערי המפרץ כדי שהאזור לא יהיו עוד 'החצר האחורית' של ממשלת ישראל. בכוונתנו ליישם זאת על ידי כך שנתנגד לכל כניסה של כל גורם אשר יש לו השפעה סביבתית באזורנו. אנו דורשים פינוי מדורג של הגורמים המזהמים או התאמתם לתקנים המחמירים בעולם. ראש העיר חיפה יפעל יחד עם ארגוני הסביבה והציבור יפעלו במישור המשפטי, הציבורי והפוליטי, על מנת לקדם יעדים אלה".

עמותת "אזרחים למען הסביבה" בחיפה, קראה לתושבי מפרץ חיפה לעזוב את בתיהם בעקבות "התנערות משרדי הממשלה מהמחקר שקשר בין זיהום האוויר לתחלואה באזור". "אי אפשר להמשיך לגור ברדיוס של כ-6 קילומטר מבתי הזיקוק", טענה העמותה. היא האשימה את המדינה ש"עושה הכל כדי להשתיק את המידע (מהמחקר) ולהכחיש את העובדות. עובדי מדינה נכנעים למדיניות הכוללת שמובילים קברניטי המדינה - כניעה לאלוהי הנפט הגז והכסף".

לצד הדו"ח קראה הוועדה להעמיד מימון למחקרים בתחום האפידמיולוגיה הסביבתית ובתחום הערכת החשיפה לזיהום אוויר. משרדי הבריאות והגנת הסביבה פירסמו לאחרונה "קול קורא" למימון מחקרים אחרים באזור חיפה. הצעות המחקרים נבחנות כעת, מסרו המשרדים. "אנו מניחים כי מחקרים אלו יתנו מענה לשאלות שהעלתה הוועדה המדעית המלווה", נכתב בהמלצות הוועדה המלווה.

הדו"ח המלא של הוועדה המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה