מחקר זה נערך על מנת לבחון את יעילות השיטות להערכת נפילות במקום העבודה. במחקר השתתפו 436 עובדים המועסקים במפעל לייצור מכשירי חשמל, מתוכם 305 גברים ו-131 נשים.

בשנת 2014 נערך סקר בקו הבסיס, שכלל שאלון מדדי נפילה (fall scores questionnaire) ושאלון להערכה עצמית של סיכון לנפילה ותאונות אחרות במקום העבודה (self-check risk assessment of falls and other accidents in the workplace). בשנת 2015 נבחנה ההיארעות של נפילות בשנה הקודמת. ניתוחי רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים בוצעו כדי להעריך את הגורמים הקשורים לנפילות.

מבין 436 הנבדקים, 62 (14.2%) נפלו במהלך אותה שנה, כאשר מספר זה כולל עובדים שנפלו בשעות שמחוץ לשעות העבודה. היארעות נפילות בשנה שנבדקה נמצאה קשורה רק לחוויית נפילות בשנה הקודמת לזו שנבדקה בסקר (יחס סיכויים [odds ratio – ORי]: 5.0, 95% רווח בר סמך: 2.5-9.7).

נפילות במהלך שנה זו נקשרו גם לחוסר יכולת ללכת קילומטר אחד רצוף (OR: 0.1י, 0.1-0.6), מעידות (tripping) מעת לעת (OR: 4.0י, 1.6-9.9), הבדלים בגובה המדרגות בבית העובד (OR: 3.0י, 1.3-6.8) ועבודה בפס הייצור (OR: 0.2,י 0.1-0.5).

לא נמצאו הבדלים בין עובדים שנפלו לאלו שלא נפלו מבחינת מדדים של תפקוד גופני הכוללים חוזק שרירים, שיווי משקל או זריזות וגמישות.

תוצאות המחקר מראות, כי השאלון שהעריך נפילות בשנה הקודמת יכול לשמש גם להערכת נפילות במקום העבודה. בדיקות שנתיות של היארעות נפילות יכולות לתרום לתוכניות למניעת נפילות במקום העבודה.

מקור:
Tsukimi Tsukada, Hisataka Sakakibara; Risk assessment of fall-related occupational accidents in the workplace
Journal of Occupational Health, Released: November 29, 2016