המחזוריות כאמור מתוזמנת ע"פ שעות היום והלילה.
SHIFT WORK DISORDE – SWD הפרעה הנמשכת חודש ויותר.
תכנון המשמרות – דובר בהרצאה הקודמת. במשמרות ארוכות יש יותר עבודה ויותר ישנוניות. עבודת משמרת קבועה בלילה יוצרת חסך שינה קבוע במשך הזמן ועליית הסיכון לתאונות ופציעות של 36% במשמרת הלילה הרביעית הרצופה. כיוון הרוטציה – הוזכר.
תחלואה נלווית – עלולה לפגום בשינה ולגרום לתשישות ועייפות כגון OSA שכיחה בגברים בגיל הביניים. הפרעות פסיכיאטריות ובמיוחד דיכאון.
היגיינת שינה טובה – צריך לברר עם העובד אם יש סביבת שינה נוחה מתאימה, לא גרויי אור, ללא גרויי רעש, טמפרטורה נוחה, נמנע מעישון וארוחה כבדה לפני שהולך לישון ושתיית אלכוהול לפני השינה שפגעת בשינה. פאזת שינה ארוכה עדיפה על משך דומה של שתיים קצרות. פעילות גופנית משפרת את איכות השינה.
בשנת 2007 ה ACAM SLEEP MEDICINE. פרסם הנחיות. תנומות מתוכננות משפרות את עבודת המשמרות.
תנומה בזמן משמרת – התנומה העמוקה דומה לזו של השינה הטבעית. השינה לאחר המשמרת קצרה יותר. בטייסים שנמנמו במהלך הטיסה הייתה ירידה ב MICROSLEEPS לאחר מכן. החסרונות הינם ה SLEEP INERTION שבו יש ירידה ברמת התפקוד עם ההתעוררות. ככל שהנמנום ארוך יותר כך ה SI ארוך יותר. לא קל לקיים נמנום לפני משמרת עקב מצב פיזיולוגי שנקרא FORBIDDEN ZONE FOR SLEEP בין השעות 8-10 בערב.
הבדלים בין אישיים SLEEPY TYPES – נרדמים בקלות בנמנום לעומת ALERT TYPE.
חשיפה לתאורה בזמן משמרת – גרם לשיפור השינה לאחר המשמרת.
מתן מלטונין לפני השינה שלאחר המשמרת. בהשוואה לפלצבו תרם לשיפור משך השינה ואיכות השינה אך לא תרם להגברת הערנות בלילה שלאחריו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
