• יו"ר: ד"ר סער לחמי
  • סגנית יו"ר: ד"ר יעל סהר קוסטיס
  • מזכירת האיגוד: ד"ר דריה לוי ברק
  • רכז מדעי: ד"ר מורמן רוטר
  • גזבר: ד"ר גל לוי
  • חברי ועד: ד"ר מונל רורליך, ד"ר יאיר ברק
חדשות

מחקר איתר גורמי סיכון ללימפומה שאינה הודג'קין בקרב ישראלים ופלשתינאים

המחקר המקיף נערך על ידי רופאים וחוקרים מישראל ומהרשות הפלשתינית, ומצא בין השאר כי שימוש בצבע שחור לצביעת השיער מגביר את הסיכון ללקות במחלה באוכלוסיות אלה, בעוד שצריכת אלכוהול מקטינה את הסיכון

Mantle-cell lymphoma, לימפומה (מקור: ויקפדיה)

מחקר רחב-היקף שניסה לאתר את גורמי הסיכון ללימפומה שאיננה הודג'קין (NHL) בקרב ישראלים ופלשתינאים, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת המקוון PLoS One. בין היתר, מצא המחקר כי שימוש בצבע שחור לצביעת השיער מגביר את הסיכון ללקות במחלה באוכלוסיות אלה, בעוד שצריכת אלכוהול מקטינה את הסיכון. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-1,000 חולים חדשים בסרטן זה. לא נמסרו נתונים לגבי שיעור התחלואה ברשות הפלשתינית.

המחקר נעשה על ידי צוות רב-מוסדי, שהובל על ידי פרופסור אורה פלטיאל, מנהלת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים ורופאה בכירה במחלקת ההמטולוגית ב"הדסה" עין כרם. השתתפו בו גם חוקרים ורופאים מהמחלקה לרפואה קהילתית ומחלקת מעבדות רפואיות ב"הדסה", הפקולטה לרפואה באוניברסיטת "אל קודס", המרכז הרפואי למחלת הסרטן בבית החולים "אוגוסטה ויקטוריה"; בית החולים בית ג'אלה; המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית; משרד הבריאות של הרשות הפלשתינאית; מרכז "טיש" לחקר הסרטן ואפידמיולוגיה בבית הספר לרפואה "הר סיני" בניו-יורק; מרכז הסרטן ב"רמב"ם"; הפקולטה לרפואה של הטכניון, מרכז הסרטן ב"שיבא"; המרכז רפואי "מאיר" בכפר סבא ואוניברסיטת תל אביב.

מימין: פרופ' אורה פלטיאל הדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (צילום: פרטי)

מימין: פרופ' אורה פלטיאל הדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (צילום: פרטי)

"לימפומה שאיננה הודג'קין (NHL) מהווה כ-3% מסך מקרי הסרטן בעולם. היא נפוצה בישראל יותר מבכל מקום אחר בעולם, לפי נתוני משרד הבריאות"

פרופסור פלטיאל מסרה: "לימפומה שאיננה הודג'קין (NHL) מהווה כ-3% מסך מקרי הסרטן בעולם. היא נפוצה בישראל יותר מבכל מקום אחר בעולם, לפי נתוני משרד הבריאות. בין יתר סוגי הגידולים הממאירים, NHL הוא החמישי בשכיחותו בישראל, והשמיני בגדה המערבית.

"מרבית גורמי הסיכון למחלה זאת ולתתי סוגיה עדיין אינם ידועים. לכן יש חשיבות גדולה למחקר אפידמיולוגי של גורמי סיכון אישיים כמו היסטוריה רפואית, היחשפות לחומרים מסוכנים או בחינת הרגלים אישיים. עד היום, מרבית המחקרים שנעשו בנושא זה חקרו את גורמי הסיכון של המחלה באוכלוסיות אירופיות או צפון אמריקניות ומעט מאד מחקרים נעשו על אוכלוסיות מזרח תיכוניות.

"מטרת המחקר היתה לאתר את גורמי הסיכון בקרב ישראלים ופלשתינאים – רובם מוסלמים, עם NHL ממקור של תאי B, כדי לבחון אם קיימים הבדלים בגורמי הסיכון למחלה זאת בחלוקה לפי קבוצה אתנית ולפי תת סוג של המחלה.

"הסיבה לבחירה בשתי קבוצות אוכלוסייה אלו הייתה בין היתר, בשל קווי דמיון ושוני ביניהן: שתי הקבוצות חולקות משתנים שונים כמו מחייה באזור משותף וקרבה גאוגרפית עם תנאים סביבתיים דומים, לצד הבדלים רבים בסגנון החיים וגם הבדלים במנהגים התרבותיים, בהרגלי צריכה, בחשיפה לחומרים ובנגישות לטיפול רפואי.

"ביצענו את המחקר על 823 חולים עם NHL של תאי B ומולם כקבוצת ביקורת 808 נבדקים בריאים. בחנו משתנים שונים בסגנון החיים, משתנים סביבתיים והיסטוריה רפואית. השתמשנו בשאלון שעבר תיקוף במספר מחקרים דומים באירופה שבהם נמצאו קשרים מסוימים לחשיפות שונות.

"ממצאי המחקר הראו, כי בקרב שתי הקבוצות, ישראלים ופלשתינאים, גורמים כמו חשיפה יזומה לשמש, שימוש בצבע שחור לצביעת השיער, היסטוריה של אשפוזים בשל זיהומים והיסטוריה משפחתית של גידולים במערכת הדם היוו גורמי סיכון מוגברים לחלות ב-NHL B-cell.

"ממצאים בעלי קשר הפוך, המקטינים את הסיכוי לפתח את המחלה, היו צריכת אלכוהול, בעוד עישון וחשיפה לחומרי הדברה היו מקושרים לתתי סוגים ספציפיים של NHL".

עוד ציינה פרופסור פלטיאל: "בנוסף, נמצאו גם הבדלים מסוימים בגורמי הסיכון על-פי סוג האוכלוסייה. למשל, בקרב הנבדקים מהקבוצה הפלשתינית נמצאו גורמי סיכון שקושרו לעבודות גינון, לווירוס ההרפס, לנגיף "מחלת הנשיקה", לאדמת או לקבלת עירוי דם, בעוד שבקרב הנבדקים מהקבוצה הישראלית גורמים אלו לא הופיעו. לעומת זאת, גורמי סיכון ייחודיים לקבוצה הישראלית כללו גידול של ירקות ופירות ורקע של מחלות אוטואימוניות.

"ממצאי המחקר מראים, כי גורמי הסיכון שנבדקו פועלים אחרת בסביבות אתניות שונות ומעלים בכך את הסיכוי לאתר אינטראקציות בין גנים לבין סביבה".

עוד אמרה פרופסור פלטיאל: "העובדה שהמחקר נערך תוך שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים לבין פלשתינאים ממרכזים רפואיים רבים גם מראה שרפואה ומדע הם גשר ישיר להידברות. כדי להעמיק את הבנת הגורמים למחלה זאת וכיצד עובדים המנגנונים שלהם, יידרשו מחקרי המשך, אך ללא ספק מדובר בצעד הראשון בתהליך מחקרי מעמיק וחשוב, החושף קשרים בין גורמים של הרגלי צריכה וחשיפה של האוכלוסייה הישראלית והפלשתינית לסיכון מוגבר לחלות בסרטן מסוג NHL".

נושאים קשורים:  חדשות,  לימפומה שאינה הודג'קין,  NHL,  סרטן,  ישראלים,  פלשתינאים,  מחקר
תגובות

מענין ביותר.
האם לקוטלי מזיקים פוספו אורגנים היתה השפעה אם בכלל בין ישראלים ופלשתינאים?