מעט ידוע על הקשר בין שינוי במצבים פסיכולוגיים הקשורים לעבודה ובין סוכרת מסוג 2. מטרת החוקרים במחקר זה היא להעריך האם שינוי מצבי לחץ בעבודה ומשאבי התמודדות יכול להשפיע על הסיכון למחלה.

המחקר, מסוג עוקבה פרוספקטיבית, נערך בין השנים 2014-2003 ועקב אחר 3,740 חולים ללא סוכרת במסגרת מחקר OHSPIWי(Occupational Health Study of Petroleum Industry Workers). המשתתפים השלימו הערכה של גורמי לחץ שקשורים לעבודה ומשאבי התמודדות כמו גם אבחון לסוכרת מסוג 2 בזמן התחלת המחקר ולאחר 12 שנים של מעקב בשני גלים.

השינויים במצבי הלחץ בעבודה ומשאבי התמודדות נמדדו באמצעות Occupation Stress Inventory- Revised ו-Instrument for Stress-Related Job Analysis (גרסה 6).

החוקרים מצאו שגורמי לחץ מוגברים (סיכון יחסי 1.57 [רווח בר-סמך 95% 2.63-1.03]) ומשאבי התמודדות מופחתים (סיכון יחסי 1.68 [רווח בר-סמך 95% 2.83-1.02]) קושרו עם סיכון לסוכרת מסוג 2.

גורמי הסיכון העיקריים היו עומס מוגבר בתפקיד, אי-ספיקה מוגברת בתפקיד, גורמי דחק פיזיים מוגברים, ירידה בטיפול העצמי וירידה בהתמודדות הראציונלית. משאבי התמודדות מוגברים שימשו כבופר מול גורמי דחק מוגברים בסיכון לסוכרת מסוג 2.

מסקנת החוקרים היא ששינויים בגורמי הדחק בעבודה ומשאבי ההתמודדות יכולים להשפיע על הסיכון לסוכרת מסוג 2. עובדה זו מדגישה את חשיבות נקיטת הצעדים המניעתיים כנגד תנאי עבודה פוגעניים ומשאבי התמודדות מופחתים בכל הנוגע למניעת סוכרת במקום העבודה.

מקור: 

Lian, Y. et al. (2018). Diabetes Care. 41 (3)