מגזין

יו"ר ארגון הרופאות בישראל: "רוב מקרי ההטרדות המיניות במערכת הרפואה פשוט מושתקים"

בוועידת הרופאים של ההתאגדות הרפואית האמריקנית, ה-AMA, שנערכה לאחרונה עסקו בהרחבה בתופעת ההטרדה המינית בעולם הרפואה. בישראל לעומת זאת, אומרת פרופ' צופיה איש שלום: "כאשר מדירים נשים רופאות מאירוע שמקיים משרד הבריאות, הגישה לנושא היא 'כמה שפחות לעשות'"

בשבוע שעבר קיימה AMA – ההתאגדות הרפואית האמריקנית המקבילה להר"י – את הוועידה השנתית שלה בשיקגו. לצד דיונים על מגוון רחב של נושאים, נבחרה הנשיאה הבאה של הארגון הגדול: ד"ר פטריס האריס, פסיכיאטרית אפרו-אמריקנית מאטלנטה. היא תיכנס לתפקידה ביוני 2019 ותחליף את הנשיאה הנוכחית, ד"ר ברברה  מק'אנני. ד"ר האריס תהיה הנשיא ה-174 של AMA, האפרו-אמריקנית השנייה והאישה החמישית בתפקיד הזה, הדגישה AMA בהודעה שהופצה לתקשורת.

בין ההחלטות שקיבלה הוועידה: קריאה ל-AMA לפתח פרקטיקות משופרות לטיפול מיטבי בקשישים ובפנסיונרים בקהילה – נושא אקוטי נוכח מגמת ההזדקנות של האוכלוסיה, וכן הצורך להמריץ בתי ספר לכלול בתכנית החינוך לבריאות מידע מפורט על חובת בדיקות ה-PAP לזיהוי ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. נדונה הצעה להקים ב-AMA מסגרת לרופאים מהקהילה הלהט"בית והיו דיונים על נושאים בעייתיים אחרים שמעסיקים את מערכת הבריאות האמריקנית ואת הרפואה שם.

אבל נושא אחד משך תשומת לב רבה במיוחד: תופעת ההטרדה המינית בעולם הרפואה. ד"ר ראשמה ג'אגסי, מומחית בתחום הרדיולוגיה האונקולוגית, מנהלת המרכז לביו-אתיקה באוניברסיטת מישיגן באן-ארבור, סיפרה בפאנל רופאים בוועידה, במושב שבו השתתפו יותר ממאה חברי סניפי AMA מרחבי ארה"ב, כי סקר ארצי שנערך ב-1995 בקרב רופאות בבתי חולים ובתי ספר לרפואה בארה"ב מצא ש-52% מהן "התוודו שהוטרדו מינית" לעומת 5% גברים.

59% מהרופאות שהתוודו כי חוו הטרדות מיניות סיפרו שבעקבות אירועים מסוג זה "היתה להן 'תגובת אמון שלילית' על עצמן כמקצועניות" ו-47% סיפרו כי לחוויה היתה השפעה שלילית על קידום הקריירה שלהן

ד"ר ג'אגסי החליטה לקיים ב-2006 סקר משלה והציגה למשתתפים אותן שאלות כמו ב-1995. עברו 21 שנה והתוצאות שקיבלה: 30% מהרופאות שהשתתפו בסקר השיבו ב"כן" לשאלה האם חוו הערות מיניות לא רצויות, לעומת 4% מהגברים. 59% מהרופאות שהתוודו כי חוו הטרדות סיפרו שבעקבות אירועים מסוג זה "היתה להן 'תגובת אמון שלילית' על עצמן כמקצועניות" ו-47% סיפרו כי לחוויה היתה השפעה שלילית על קידום הקריירה שלהן.

סקר אחר שעליו דיווח Time ב-17 במאי 2016 מצא כי כשליש מהרופאות דיווחו על הטרדה מינית שחוו.

משתתפי הפאנל גם ציטטו מסקר רחוב ארצי שנערך בארה"ב ופורסם בפברואר השנה ובו דיווחו 81% מהמשתתפות – מבלי לציין את מקצוען -  כי "חוו הטרדה מינית כלשהי במהלך החיים". סוגי ההטרדות: הערות בעלת אופי ותוכן מיני (77%) וכן מגע פיזי בלתי רצוי, הטרדות דרך רשת האינטרנט, מעקב אחריהן לכל אשר פנו, נגיעה באיברי המין, תקיפה מינית של ממש (27%). בקרב גברים: 34% חוו הערות מיניות ו-7% חוו תקיפה.

משתתפי הפאנל בוועידת AMA הגיעו למסקנה שיש לעודד רופאות שהותקפו להגיש תלונה נגד התוקף, במיוחד כשמדובר בעמית למקצוע. כמו כן תיארו המשתתפים באופן מפורט יותר אירועים שונים, למשל: בעת ניתוח כאשר המטופל היה עדיין על שולחן הניתוחים, רכן המנתח המוביל והמנחה על מתמחה והעיר לה, "כל הכבוד – Atta Girl" כשהוא מלווה את דבריו בטפיחה על הישבן שלה. חברי הפאנל הצביעו (בהרמת יד) במהלך הדיון שאותו מטרידן לא צריך לאבד את משרתו אם היתה הערכה שהיה זה מקרה בודד, אבל הצביעו בעד הרעיון שאותו גבר צריך לעבור ייעוץ ולהשתתף בתכנית בנושא הטרדה מינית ולתת לו הזדמנות אחרונה לתקן את התנהגותו, תוך אזהרה מפורשת: 'אם תחזור עוד פעם תאבד את מעמדך'.

ד"ר קרישנה סאווני, מנתח כלי דם בדטרויט, אמר בעת הצגת תרחיש אחר: "אנחנו טובים מאוד בטיפול באנשי צוות רפואי צעירים, אבל כאשר זה מגיע לבכירים, יש לנו כישלון טוטלי". ד"ר גבריאלה מק'מאלן, מנתחת מאוסטרליה, העירה: "תלונות מדווחות עלולות לאיים על הקריירה של המתלוננות. הדבר הרע ביותר הוא כאשר התלונה היא נגד בכיר, מנחה, מנהל – תהיו בטוחים שהמתלוננת נגדו לא תגיש לעולם בקשה למשרה בבית חולים ציבורי גדול". אלא שכאשר ראתה שחבריה לפאנל תמהים על עמדתה, הוסיפה כי זו הערה אירונית. משתתפי הפאנל לא תמכו בעמדתה אם כי לא הוציאו מכלל אפשרות שבתלונה מדווחת עלול להיות פוטנציאל לפגיעה בקריירה של המתלוננת.

"היה ראוי שגם הר"י, בישראל, תרים את הכפפה בנושא חמור זה, תקיים דיון מעמיק, רחב היקף, ולא תטיל על ארגון הרופאות בלבד להתמודד עימו"

עוד עלה הרעיון ליזום, על ידי הנהלת מוסד, פנייה לרופאות צעירות לספר על "טובות הנאה" בעלות אופי מיני שהוצעו להן, במקום לכנות זאת הטרדה מינית. הרעיון הזה נפל בדיון. שאר משתתפי הפאנל הדגישו כי על המוסדות המעסיקים ליזום פעולות יותר פרודוקטיביות כדי להתמודד עם תופעת ההטרדה המינית במערכת הרפואית. הוצע ליזום "הדרכה חיה" של רופאים בכל הנוגע להטרדות במקום לסמוך על תכניות מקוונות.

ד"ר טיפני בל, פסיכיאטרית ילדים באוניברסיטת ווייק פורסט בצפון קרוליינה, אמרה: "גם כאשר קורבנות ההטרדה המינית בוחרים שלא לדווח על המקרים שחוו, ראוי לעודד אותם לפנות לקבלת סיוע מקצועי כיצד שיוכלו להתמודד עם החוויה הקשה שעברו. חשיפה להטרדה מינית עלולה להוביל להופעת תסמיני פוסט-טראומה - לירידה דרמטית במשקל הגוף או להשמנה מהירה, לדיכאון ולחרדות. חשוב מאוד שקורבנות הטרדה מינית יגיעו למומחים להערכת מצבם הנפשי בעקבות מה שחוו".

ארגון הרופאות בישראל: גישת "הבירור השקט"

"דוקטורס אונלי" פנה ליו"ר ארגון הרופאות בישראל, פרופ' צופיה איש-שלום, וביקש את תגובתה לדיון בוועידת הרופאים הגדולה ביותר בעולם. וכך אמרה: "AMA עלתה – וזה חיובי – על הגל הנוכחי של תנועת ה-Me Too, שהולך וגדל. הבינו בארגון הזה כי מוטב וכדאי להיות מעורבים יותר במציאת פתרון לבעיה, ובין השאר לעודד רופאות להתלונן. גם שם מכירים בבעייתיות שיש לעניין התלונות. לבטח מתרחשים בקהילה הרפואית מקרים נוסח 'הרווי ויינשטיין' המפיק ההוליוודי, זה שהזניק את שרשרת החשיפות של הטרדות מיניות שחוו כוכבות קולנוע שעבדו עימו והיו תלויות בו ובעקבות הגילויים החלו לצוץ עוד ועוד תיאורים ונשים אמיצות חשפו את החוויות שעברו, כשעבדו לצד ידוענים.

"בארגון הרופאות טיפלנו בתלונות אבל העדפנו לעשות זאת בצורה שקטה. הרי מי שייפגעו מהגשת תלונות יהיו דווקא הרופאות עצמן שכן תודבק למתלוננות תווית של טרבל-מייקר. הנזק שייגרם להן יהיה גדול ויהיו להן קשיים בקריירה"

"היה ראוי שגם הר"י, בישראל, תרים את הכפפה בנושא חמור זה", ביקשה להדגיש פרופ' איש-שלום, "תקיים דיון מעמיק, רחב היקף, ולא תטיל על ארגון הרופאות בלבד להתמודד עימו.

"גם אצלנו היו מקרים של הטרדה מינית שחוו רופאות בשנים האחרונות בבתי חולים. לאחרונה היה המקרה עם הקרדיולוג מ'שיבא'. כמה רופאות צעירות, בהתמחות, התלוננו נגדו. עמיתיו של המטריד התנפלו על המתלוננות והגנו על חברם. הוא הכחיש וסיפק הסבר שלא הניח את הדעת כנראה. בסופו של דבר הושגה פשרה: הנהלת 'שיבא' השעתה אותו לחצי שנה מתפקידו כאחראי על המתמחים והמתמחות, הוא עבר שימוע בנציבות שירות המדינה ועזב לאחרונה את בית החולים.

"אני לא יודעת מהו שיעור התופעה בארץ, כי לא נערך, למיטב ידיעתי, סקר עומק. נעשה סקר דרך האינטרנט ובטלפון, והנתונים הוצגו פעם אחת בכנס שהתקיים בתל אביב, אבל הם לא פורסמו בשום כלי תקשורת רפואי-מקצועי.

"אנו בארגון הרופאות טיפלנו בתלונות אבל העדפנו לעשות זאת בצורה שקטה. הגישה שלנו היתה: מי שייפגעו מהגשת תלונות יהיו דווקא הרופאות עצמן שכן תודבק למתלוננות תווית של טרבל-מייקר. הנזק שייגרם להן יהיה גדול ויהיו להן קשיים בקריירה.

המטרידן שכר עורך דין מהשורה הראשונה, מפורסם ומקושר, וקופת החולים לא רצתה להתעסק עם אותה אושיה משפטית. רופאות עמיתות באותו מוסד, שידעו על ההטרדות שחוותה חברתן, סירבו להעיד לטובתה

בין המקרים שטופלו: מתמחה ברפואת משפחה בעפולה שדיווחה על פקיד בכיר שנטפל אליה. "היא דיווחה לי ולפרופ' חוה טבנקין, רופאה ועורכת דין, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת המחלקה לרפואת משפחה בבית החולים העמק. בבירור שקט שהתקיים סירבה המתלוננת לחשוף יותר פרטים על הפרשה. אבל גם התברר שלאותו מטרידן קופת שרצים לא קטנה.

"היו עוד מקרים שלא זכו לפרסום ואירעו לפני כמה שנים", אומרת פרופ' איש-שלום. "למשל, מנהל מחלקה שהטריד ועניינו הגיע עד להנהלת קופת חולים כללית. בדיון בעניינו החמור נשמעה דרישה להעיף אותו, אבל אז התברר כי הוא שכר עורך דין מהשורה הראשונה, מפורסם ומקושר, וקופת החולים לא רצתה להתעסק עם אותה אושיה משפטית. רופאות עמיתות באותו מוסד, שידעו על ההטרדות שחוותה חברתן, סירבו להעיד לטובתה. גם המקרה הזה נפתר בשקט. הגיעו עימו לפשרה והוא הועבר לתפקיד אחר מבלי שיהיה לו עוד מגע כלשהו עם מתמחות וגם סוכם שלא ייפגע מבחינה כלכלית.

"מקרה שבו כארגון הרופאות התערבנו היה של מתמחות בבית חולים גדול בישראל, מרכז-על רפואי במרכז הארץ, שבו הוטרדו טלפונית מתמחות מהמגזר הערבי והבדואי. באמצע הלילה התקשר המטרידן ובין השאר אמר למתמחות, 'אני חולם עלייך'. אחת מהמוטרדות ברחה מאותו בית חולים כדי להמשיך בהתמחות שלה במקום אחר, הרחק ממרכז הארץ, כיוון שחששה לחייה.

"מקרה אחר היה במחלקה אורולוגית שבה מתמחה הושפלה על ידי רופא מרדים. היא היתה אחראית שם על רישום תכנית הניתוחים והוא אמר לה: 'אני לא מדבר עם מנקות'. גם כאן התברר שלאותו רופא קופת שרצים. המקרה טופל".

פרופ' איש-שלום מספרת גם על מקרה יוצא דופן, שבו "חברת ועד הארגון שלנו שהתמחתה בבית חולים בדרום הארץ והתאמנה בשעות הפנאי שלה באמנויות לחימה. כאשר ה'מניאק' נצמד אליה היא הגיבה מיד אינסטינקטיבית כפי שלמדה באימוניה, והוא נפל לא טוב ונזקק לתפרים. אלא שלא כל אחת מסוגלת לכך.

"במקומות עבודה רבים במערכת נמצאים כאמור פתרונות שקטים, אבל הגישה הזאת לא תמיד עובדת. לדעתי", אומרת איש-שלום, "הבעיה לא מפוקחת ולא מטופלת מספיק. יש צורך להרחיק מטרידן באופן מוחלט ומיידי. בתיאוריה, מערכת הבריאות שלנו לכאורה בשלה לטפל בתופעה כדי למגרה אבל באופן פרקטי, עדיין לא. רוב המקרים פשוט מושתקים. אמנם כיום, גברים שעובדים לצד נשים במערכת הבריאות נזהרים יותר אבל עלי לציין: כאשר מדירים נשים רופאות מאירוע שמקיים משרד הבריאות וחרף הביקורת ההדרה נמשכת, התייחסות זאת בוודאי מקרינה והגישה היא אז לכן: 'לא לעשות!', 'כמה שפחות לעשות'.

"בעבר הלא רחוק העמידו לרשות ארגון הרופאות קו חם כדי שרופאות יתלוננו על הטרדות שחוו. אלא שקו הטלפון הזה לא עבד היטב. משום מה, הוא גם היה מחובר למחלקת החזרי מס בביטוח הלאומי. היה מקרה שמתחזה לרופא ניצל את הקו אבל בירור העלה שהוא מסובך כלכלית והגיש את התלונה משום שרצה לנקום.

"אני חושבת שהר"י, כארגון גדול ויציג של כלל הרופאים והרופאות, עם השפעה, הוא שצריך לקחת על עצמו הפעלת קו חם ולא ארגון הרופאות, באופן שבו את התלונות מקבלת עורכת דין או פקידה שלה כדי לטפל בבעיה מהרגע להרגע".

נושאים קשורים:  הטרדה מינית ברפואה,  ארגון הרופאות,  קו חם,  חדשות,  מגזין,  Me Too,  AMA,  הטרדה מינית,  מתמחות
תגובות
22.06.2018, 10:54

הטרדה מינית לסוגיה השונים, ראוי שתטופל בכל העוצמה, כולל ביטול עיסוק המטרידן וביטול זכויותיו הכספיות, גורם ההתרעה הוא מרכזי, והשימוש בכוח שיש לבעל תפקיד הוא פסול.

ל]ני מספר שנים ביצעתי סקר אינטרנטי גדול בנושא הטרדה מינית של צוות רפואי בישראל. הרופאות דווחו על הטרדה מצד צוות בכיר הגברים דווחו על הטרדה מצד מטופלות.
הסקר פורסם במסגרןת שונות

ל]ני מספר שנים ביצעתי סקר אינטרנטי גדול בנושא הטרדה מינית של צוות רפואי בישראל. הרופאות דווחו על הטרדה מצד צוות בכיר הגברים דווחו על הטרדה מצד מטופלות.
הסקר פורסם במסגרןת שונות

אנונימי/ת
22.06.2018, 17:18

ראשית מדוע צריך ארגון רופאות בישראל?
מילא ארגונים מקצועיים כמו ארגון רופאי השיניים,או ארגון רופאי קופ"ח כללית,או ארגון רופאי המשפחה וכיו"ב, אך לשם מה עוד ארגון על רקע מגדרי ? וברוח הרפואה המגדרית, (ולא המקצועית) מתי יוקם ארגון הרופאים הלהטבים ? קולגות, די עם החרטות ....
ואחרון חביב,עד שלא יופנם שנשים הן קודם כל אוביקט מיני בעיני גברים,ורק אח"כ רופאות מנהלות,חוקרות,ונשות עסקים,לא תבוא מנוחה בין המינים.גברים מצווין גנטית לחזר,ושום עונש לא ימנע זאת. הציווי והחוק
הגנטי עוצמתי מכל איום וחוק אנושי.
יש לשנות מן היסוד את התפיסה והחקיקה בחוק למניעת הטרדות מיניות.

ואוו... דעות כאלו מוטב ויפורסמו אנונימית, כנראה לא בכדי...
אם אפגוש אותך בחיי המקצועיים אנא הזדהה כדי שאדע להתרחק...

ואוו... דעות כאלו מוטב ויפורסמו אנונימית, כנראה לא בכדי...
אם אפגוש אותך בחיי המקצועיים אנא הזדהה כדי שאדע להתרחק...

אנונימי/ת
15.12.2018, 07:10

גישה זו היא אנטי דמוקרטית !
זכות להתאגדות זו זכות יסוד במשטר דמוקרטי-גם אם המטרות לא נראות חוץ מן המתאגדים!

22.07.2018, 09:47

הבעיה קיימת ברפואה וגם בסיעודץ ראו מחקר שעשינו עם 500 אחיות ואחים בישראל Bronner G, Peretz C, Ehrenfeld M. Sexual harassment of nurses and nursing studentsJ Adv Nurs. 2003 Jun;42(6):637-44.
הנושא רלבנטי בכל העולם- ולמעשה אנחנו צריכים מערכות שיתמכו במפגשים עם רופאים וצוות פארארפואי לעורר מודעות לנושא ולהכיר טכניקות התמודדות מקצועיות.