סטרס הוצע כגורם תורם באטיולוגיה של מחלת פרקינסון, אך יש עדות אפידמיולוגית מועטה. במחקר חדש שנערך במספר מרכזים בשוודיה, צ'כיה וארה"ב, והתפרסם בכתב העת Movement Disorders, ביקשו החוקרים לחקור את הקשר בין לחץ תעסוקתי על פי מודל ה-job demands-control לבין הסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים ביצעו מחקר קוהורט מבוסס-אוכלוסייה בקרב 2,544,748 שבדים שנולדו בין השנים 1920-1950, אשר דיווחו על משלח יד במפקד האוכלוסין בשנת 1980, או, אם היה חסר מידע, בשנת 1970. ה-demands and control (דרישות ובקרה) בכל משלח יד נמדדו באמצעות מטריצת חשיפה לעבודה. מקרי מחלת פרקינסון זוהו באמצעות רישומים בריאותיים לאומיים שוודיים בין השנים 1987 ל-2010. הנתונים נותחו עם רגרסיה של קוקס עם הגיל כסולם הזמן הבסיסי, תוך תיקון למין, להשכלה ולמחלת ריאות חסימתית כרונית כאינדיקציה לרקע של עישון.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 21.3 שנים, זוהו 21,544 מקרים של מחלת פרקינסון. דרישות עבודה גבוהות היו קשורות בסיכון מוגבר של מחלת פרקינסון בקרב גברים, בעיקר בקרב גברים בעלי השכלה גבוהה. בקרה גבוהה הייתה קשורה בסיכון מוגבר של מחלת פרקינסון בקרב אנשים עם פחות שנות השכלה. קשר זה היה בולט יותר אצל נשים. עבודות בעלות אופי של לחץ מוגבר (דרישות גבוהות ובקרה נמוכה) היו קשורות עם הסיכון לפתח מחלת פרקינסון רק בקרב גברים בעלי השכלה גבוהה, ואילו עבודות פעילות (דרישות גבוהות ובקרה גבוהה) היו קשורות עם עלייה בסיכון לפתח מחלת פרקינסון בקרב גברים עם פחות שנות השכלה.

דרישות עבודה גבוהות מגבירות את הסיכון למחלת פרקינסון בקרב גברים, בעיקר אצל גברים בעלי השכלה גבוהה, בעוד שעבודות עם בקרה גבוהה מגדילות את הסיכון למחלת פרקינסון אנשים עם פחות שנות השכלה, יותר אצל נשים.

מקור:

Sieurin J et al. Occupational stress and risk for Parkinson's disease: A nationwide cohort study. Mov Disord. 2018 Aug 25. doi: 10.1002/mds.27439. [Epub ahead of print]