מגזין

אפקט הרופא הנחמד

מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה בדק את השפעת יחס הרופא למטופל על יעילות הטיפול ומצבו הבריאותי של החולה. הנה הממצאים

תמונה מס' 1: מטופלת בשנות ה-80 המתקדמות לחייה, המתגוררת בדיור מוגן, הגיעה ליחידת אשפוז יום בבית חולים במרכז הארץ. הרופא מתשאל אותה בסבלנות רבה על התרופות שהיא נוטלת. מאחר שאיננו סומך על זכרונה, ביקש שתביא עימה לטיפול השבועי הבא את כל התרופות, באריזות שלהן.

ואמנם, בטיפול השני היא שלפה מתוך שקית נייר את התרופות. הרופא נדהם, ניסה לשמור על קור רוח, פנה בנחת אל המטופלת בעודה מחוברת לעירוי התוך-וורידי: "חביבתי, מי רשם לך את התרופה הזאת? ממתי היא?".

"מה זאת אומרת? הרופא שלנו בדיור המוגן", השיבה לו. "אני מאוד אוהבת אותו. הוא ממש-ממש נחמד אלי ואני באמת סומכת עליו".

הרופא בבית החולים ביקש לקיים ללא כל דיחוי שיחת בירור עם רופאה של המטופלת. לאחריה, המליץ שתחדל מנטילת אותה תרופה כיוון שכנראה כבר איננה יעילה עבורה. "תמשיכי עם כל השאר. יש לך רופא טוב", נפרד ממנה.

תמונה מס' 2. מרפאה של רופאת משפחה עצמאית. הרופאה הוותיקה נראית קצת עייפה. היא עסוקה במחשב שעל שולחנה, כובע צבעוני לראשה. "קר בחוץ", היא מעירה למטופל המופתע היושב מולה. נשמעת נקישה בדלת. מטופל צעיר יותר נכנס בסערה: "אני לא מרגיש טוב! קבלי אותי בבקשה, בבקשה - גם אם לא הזמנתי תור מראש!".

הרופאה מסירה לרגע אחד את עיניה מהצג ועונה בכעס: 'לא מרגיש טוב - לך למיון!' וקמה לסגור את הדלת.

המטופל הראשון, שהמתין למוצא פיה, מציג לה עוד שאלה והיא משיבה בזעם: "אין לי זמן. באת עם בעיה - קיבלת תשובה, הקלדתי מרשם והפניה לבדיקת דם. עברו כבר שבע דקות. זה מעבר לזמן שמוקצה לך. יש לי עוד מטופלים בחוץ (חדרון ההמתנה ריק מאדם). אם יש לך עוד שאלות, תזמין תור חדש!".

"אבל אקבל אותו רק בעוד שבוע" מנסה המטופל לשכנע את הרופאה קצרת הרוח. "אז יהיה בעוד שבוע, בעוד שבועיים...", היא מסיימת את השיחה בקול נרגז ומראה לו בידה את הדלת. המטופל עוזב את המרפאה המום וכעוס.

שתי הסצינות הללו מתכתבות עם דו"ח הסקר השלישי שפרסם משרד הבריאות לפני כמה ימים ועסק ב"חוויית המטופל", בו הוענקו ציונים לבתי החולים הכלליים בישראל על סמך תשובות שנאספו מכ-11 אלף איש שהיו מאושפזים במחלקות שונות כשבועיים לפני שנטלו חלק באותו הסקר. ניתן להעריך כי חוויית הטיפול שעברו, הגם שהיה אולי קצר (לפחות יומיים), נחקקה בזכרונם.

מניתוח הנתונים שהצטברו עלה כי היחס והכבוד שמקבל המטופל מהרופא נמצאים אכן במגמת עלייה לעומת הסקרים הקודמים שנעשו לפני ארבע שנים ושנתיים. לפחות כך הדבר בבתי החולים. לא פורסמו עד כה ממצאי סקר דומה, אם בכלל נערך, בקרב מטופלים אצל רופאי משפחה ובקהילה. ההשוואה היתה בוודאי מתבקשת.

ב-2014 עניין זה קיבל ציון ממוצע של 83% ובסקר 2018 כבר עלה ל-88%. מטופלים ציינו כי הם מבקשים יחס אדיב ומכבד כלפיהם, התייחסות באופן אישי ומסבירת פנים למצבם.

הסוגיה הזאת נדונה באחרונה בהרחבה במחקרים שנערכו במחלקה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. שתי חוקרות, ד"ר לורן האו וד"ר קארי לייבוביץ, ציינו שכיום, בעידן האינטרנט, קל יותר מאשר בעבר לדלות מידע רב על הרופאים וכך לברר מיהו או מיהי הטובים ביותר בכל הנוגע ליחס כלפי המטופל, לידע ולמקצועיות. רבים מסתמכים גם על המלצות, בודקים בנוסף בקפדנות באיזה בית ספר לרפואה למד אותו רופא או כמה טופלו על ידו במצב בריאותי דומה, אבל תשומת לב רבה במיוחד נותנים המטופלים לשאלה: עד כמה הרופא אכן נחמד, מסביר פנים, ידידותי, מתחשב ומסור למטופל שלו.

"לכאורה", ציינו החוקרות במאמר שפרסמו ב-Journal of General Internal Medicine, "כל אלה יכולים להיחשב לעניין משני בהשוואה למיומנות המקצועית. אלא שהמטופלים מחפשים רופא שיתחברו אליו, יאהבו את הטיפול והיחס שהם מקבלים ממנו, כי לכל אלה - הולכת ומתבססת ההכרה - יש השפעה מיטיבה ליעילות הטיפול עצמו.

"לא רק מה שהרופא אומר בעת הטיפול עצמו הוא שקובע, אלא גם איך הוא אומר: רופאים מסבירי פנים, המדברים בחום ובהבנה למטופלים, הם גם לרוב בעלי יכולת מקצועית המאפשרת להשיג תוצאי טיפול טובים יותר וגם למלא אחרי הציפיות של המטופל מעצם הטיפול שהוצע לו. לכל אלו השלכות מדידות על בריאות המטופל"

"המחקר שלנו הצביע על כך שכאשר הרופא מעודד ומרגיע, מקרין חום וגישה ידידותית למטופל שלו, ולצד כל היכולות המקצועיות מגלה אכפתיות ואיננו נוהג בנונשלנטיות - לכל זאת יש אפקט ניכר לשיפור המצב הבריאותי. נוסח הדיבור שהרופא משתמש בו כלפי המטופל, קשר עין, תשומת לב מלאה לשאלות שמטרידות מטופל, מבלי לקטוע את דבריו, כל אלה עושים את ההבדל בכל הנוגע לתוצאי הטיפול הרפואי עצמו. אפילו משפט עידוד קצר אחד, כאשר צריך גם מתן שביב של תקווה, שמשמיע רופא למטופלו, עשוי להאיץ את ההקלה בתסמיני המחלה", ציינו שתי החוקרות.

למחקר שביצעו גויסו 76 מטופלים. הם עברו מבדק דקירה בעור -פרוצדורה שכיחה כדי להעריך אלרגיות. המטופלים נדקרו בזרועות בהיסטמין, מה שגורם לגרד ולהאדמת העור. בהמשך הרופא בחן את התגובות האלרגיות.

כמה מהמטופלים נבדקו על ידי הרופא במיומנות ובתשומת לב אבל כמעט מבלי לדבר איתם. האחרים טופלו כאשר הרופא השמיע באוזני הנבדקים מילות עידוד ובין השאר: "מכאן ואילך התגובה האלרגית שלך תחל להיעלם, גם הגרד והאודם. אל תדאג".

הסתבר כי משפט אחד, שנאמר בטון מרגיע, אכן הוביל לכך שהנבדקים דיווחו שהתגובה האלרגית - תחושת העקצוץ והגרד - פחתה בתוך זמן קצר, למרות שהרופא לא רשם להם תרופה כלשהי או הציע טיפול לצד המילים החמות שהשמיע.

"אנחנו סבורות כי למילים שמשמיע הרופא ולדרך שבה נאמרים הדברים יש חשיבות גדולה לשם הקלה בתסמינים אצל המטופל", ציינו החוקרות. "לדעתנו, למילים שמשמיע הרופא יש הרבה יותר עוצמה וכוח לעומת מה שכולם חושבים, והמחקר הוכיח זאת. "למעשה, המילים שמשמיע הרופא באוזני מטופליו משפיעות במידה רבה מאד על יעילות הטיפול, אפילו יותר מהתרופות רבות העוצמה ביותר. אבל זה, כאמור, לא רק מה שהרופא אומר אלא גם איך".

במחקר נוסף, כך דיווחו ד"ר האו וד"ר לייבוביץ, הן ניסו להעריך עד כמה יש הבדל לאותן המילים שמשמיע הרופא על השיפור במצב. התברר שאם המלים נאמרות בחום, מתוך הבנה וקשב, ולא חשוב מהי מידת היכולות המקצועיות של אותו רופא, יש לכך השפעה מיטיבה.

גם במחקר הזה קיבלו המטופלים דקירות היסטמין בעור, אבל כאשר הרופאה המטפלת גם הפגינה חום והסבירה פנים, קראה בשם הפרטי של המטופל, חייכה אליו, קיימה אתו שיחה ושמרה על קשר עין, היתה ברורה, הפגינה ביטחון ביכולותיה והשרתה אווירה נעימה למהלך הבדיקה – פרוצדורת הדיקור היתה קלה יותר והמטופלים דיווחו שאף לא הרגישו את הדקירה עצמה.

קבוצה אחרת של מטופלים פגשה ברופא שרבים מאיתנו פוגשים לעתים קרובות: עיניו נעוצות בעיקר בצג המחשב שעל שולחנו במהלך הפגישה עם המטופל, הוא גם כמעט שלא שואל שאלות בנוסף על המידע הפרקטי. חדרה של הרופאה שטיפלה בקבוצה הזאת נראה די מבולגן. היא דקרה יותר מפעם אחת ולא הראתה יד בטוחה במעשיה. היא גם נשמעה כך.

"בעידן שבו בינה מלאכותית וטכנולוגיות תקשורת מאפשרות לברר נושאים רפואיים מרחוק, מבלי להגיע פיזית למרפאה של הרופא, אפילו כדי לקבל תשובות לשאלות קטנות, אסור לחדול לבחון את ערכה של האינטראקציה עם הרופא האמיתי, לא עם מכונה, רובוט או מחשב, אלא בן אדם המשמיע בקול אנושי דברי עידוד למטופל, ולא רק מספק לו מידע לקוני"

במחקר הזה קיבלו המטופלים משחה שהרופאה אמרה שהיא אנטי-היסטמינית ונועדה להפחתה בתגובה האלרגית. אלא שהמשחה לא היתה אלא תחליב חסר ריח לידיים, לא תכשיר תרופתי אלא דמה. "היתרון בעשיית המחקר הזה במעבדה", ציינו החוקרות, "הוא בכך שניתן זמנית להוביל מטופלים להאמין שמשהו איננו נכון במה שמבצע הרופא המטפל בהם וכי לעולם לא יעשה זאת בביקור אמיתי במרפאה שלו.

"והנה, הוכח במחקר שלנו כי גם שימוש במשחת דמה בהקשר לתגובה האלרגית - אבל כאשר הרופא מלווה את הטיפול הזה בנועם, בדיבור נינוח ובהפגנת חמימות כלפי המטופל, לצד הצגת יכולת מקצועית – אכן השיג את המטרה ותחושת הגרד והתגובה האלרגית עצמה פחתה. כאשר הרופא עשה כל זאת כשהוא מפגין קור אבל גם פחות יכולת מעשית – למשחת הדמה לא היה שום אפקט.

"לא רק מה שהרופא אומר בעת הטיפול עצמו הוא שקובע, אלא גם איך הוא אומר, שכן רופאים מסבירי פנים, המדברים בחום ובהבנה למטופלים, הם גם לרוב בעלי יכולת מקצועית המאפשרת להשיג תוצאי טיפול טובים יותר וגם למלא אחרי הציפיות של המטופל מעצם הטיפול שהוצע לו. לכל אלו השלכות מדידות על בריאות המטופל", כתבו שתי החוקרות.

כמו כן בחנו השתיים תרחיש אחר שבו הרופא המטפל נראה בעל יכולת מקצועית אבל לא הפגין חום. רופא שטיפל בקבוצה אחת במחקר הזה נראה מאד בטוח במעשיו, עם מסוגלות גבוהה אבל כל הפעילות נראתה כמו עניין עסקי כאשר הוא שומר על ריחוק מסוים מהמטופל במהלך כל הטיפול. גם כאן התגובה למשחת הדמה היתה אפס לעומת טיפול דומה באותה המשחה מצד רופא חביב שהפגין חום יחד עם מסוגלות בכל שלב משלבי הטיפול שהוא מציע או מבצע בעצמו.

"המסקנה שלנו היא ברורה", מסכמות החוקרות, "מטופליו של רופא המקבלים עליו המלצות רבות בדבר הידע שלו רואים יתרון גדול עוד יותר בטיפול ותוצאה חיובית ממנו כאשר הרופא מקפיד על קשר עין רצוף עם המטופל.

"בעידן הנוכחי, זה שכבר למעשה מתדפק בדלת, שבו בינה מלאכותית וטכנולוגיות תקשורת מאפשרות לברר נושאים רפואיים מרחוק, מבלי להגיע פיזית למרפאה של הרופא, אפילו כדי לקבל תשובות לשאלות קטנות, אסור לחדול לבחון את ערכה של האינטראקציה עם הרופא האמיתי, לא עם מכונה, רובוט או מחשב, אלא בן אדם המשמיע בקול אנושי דברי עידוד למטופל, ולא רק מספק לו מידע לקוני.

"אם הרופאים חוששים שבניית קשר אישי עם המטופלים שלהם גוזלת מהם יותר מדי זמן, מעבר לזה שהוקצה לכל ביקור שגם כך כבר הולך ומתקצר מאו,  אין כל ספק כי חיוך, קשר עין ושיחה קצרה ברוח טובה, שימוש בשם הפרטי אינם עולים כסף והם אינם מעבר לגבול היכולת של הרופא עצמו. בטיפול הרפואי, מה שקובע הם לא רק הרכיבים הפעילים ברפואה - אבחון, פרוגנוזה וטיפול. התמקדות אך ורק בהם מותירה רכיבים חשובים והכרחיים בעשייה הרפואית הרחק מהתועלת הפוטנציאלית שלה".

נושאים קשורים:  יחס רופא-מטופל,  שביעות רצון מטופלים,  המלצות על רופא,  תוצאי טיפול,  חדשות,  מגזין,  פלצבו
תגובות
22.02.2019, 11:39

מי שמכיר אותי שמע ממני את המשפט הבא יותר מפעם אחד " הרופא הוא התרופה הראשונה שהמטופל מקבל". זה לימדו אותי דבר ראשון (תרתי משמע) כשהתחלתי לימודי הרפואה אי אז באוניברסיטת בואנוס איירס. המאמר הזה מוכיח פעם נוספת אימרה זו שלמעשה כול כך ברורה שכמעט מובנת מאליה (באנגלית היינו אומרים SELF EVIDENT ). לא משנה כלל כמה מטופלים יש לך בחוץ וכמה מעט רגעים יש לך למטופל שבפנים: חיוך, מבט לעיניים,דיבור בטון נעים ולא מתנשא זה כול ההבדל בין הצלחה לכישלון.... כרופא וכאלרגולוג אני חווה זה כול יום .

23.02.2019, 20:39

אני איתך :)
כמו תמיד.

אנונימי/ת
22.02.2019, 12:00

מילים כמו חול ואין מה לאכול. מחקר נחמד וטריוויאלי להחריד העוזר בעיקר לכל מי שיש לו קליניקה פרטית- "עסק". ברפואה הציבורית דורשים רופא שגם רואה מטופל בדקות , גם מאבחן ומטפל בו בשניות, נחמד אליו ומסביר פנים כאורך הגלות ולא נשחק אף פעם.

22.02.2019, 13:43

יחס חם ואמפתי אפשרי גם בדקות מועטות.לא קל,נכון,אך אפשרי ואני מדבר ראשית כול מניסיוני האישי ברפואה הקהילתית .העניין הוא שאם רופא לא כזה כשהוא מחוץ לכותלי המרפאה, אז לא יוכל להיות "נחמד" כשילבש חלוק לבן!

אנונימי/ת
23.02.2019, 00:09

תודה יוסף

אנונימי/ת
03.03.2019, 05:28

גם רופא במיון (!) שרואה חולים בסרט נע, אם הוא לא יכול להתייחס באמפטיה ובחיוך, המקום שלו לא ברפואה!!!
אותי לימדו "אתה מטפל באנשים ולא במחלות" "אתה מאבחן אנשים ולא מכשירים" אנחנו נעזרים במכשירים לאבחן אנשים ומאבחנים אנשים לזהות מחלות ובסופו של יום לטפל באנשים!
אדם שנשחק, השחיקה מובנת. הלחץ מטורף. הקושי עצום, אבל המקום שלו לא בבית חולים ולא ליד חולים!!!!

ייתכן ויש נפילה רגעית, כי גם אנחנו בני אדם. אבל זה צריך להיות בידיעה אישית שנפלנו וברמה רגעית. אם ההרגשה לא שם - אל תהיה כאן!

09.03.2019, 00:20

אמת דיברת!