דעות

הגיע הזמן לשנות תפישה - גם בקהילה ניתן וצריך ללמד רפואה

הפתרון להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ולמחסור ברופאים עובר דרך הארכת הלימודים בבתי החולים, ביטול בתי הספר לסטודנטים זרים והגדלה ניכרת בלימוד סטודנטים לרפואה במסגרת הקהילה

לאחרונה מתקיים דיון נרחב על הצורך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה במסגרת האוניברסיטאות בארץ. בישראל יש מחסור ברופאים ברוב התחומים. בחישוב שערכו ברוך לוי ומלכה בורו, שפורסם במסגרת כתב העת "הרפואה", נמצא כי מספר הרופאים הפעילים בישראל קטן בכ–10% מהנתונים הרשמיים. לפי חישוב זה, אנו עומדים מתחת לממוצע OECD. ההרגשה בשטח, במרפאות הקהילה, בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז, היא אכן של עומס ניכר.

המחסום העיקרי להגדלת מספר הלומדים בישראל הוא השדות הקליניים - יש מגבלה של מספר הסטודנטים שיכולים ללמוד במחלקה אחת, מספר הסטודנטים שיכולים להיכנס לחדר אחד בזמן ביקור רופא, או של מספר החולים שיכולים להיבדק על ידי כל סטודנט.

ההתייחסות של רוב הדנים בנושא היא כמעט אך ורק למספר הסטודנטים שאותם ניתן ללמד בבתי החולים. כך ניתן גם לקרוא בכתבתה של רוני לינדר, שבה ראיינה את פרופ' ארנון אפק ("ניתן בקלות להגדיל במאות את מספר הסטודנטים לרפואה שלומדים בישראל", 23 בדצמבר TheMarker). בכתבה מדגישת הבעיה שמספר מסיימי לימודי הרפואה בישראל הוא כמחצית ממספר המסיימים במדינות OECD, ושיעור הרופאים המועסקים בישראל אך הוכשרו בחו"ל הוא הגבוה מבין מדינות OECD. בראיון דובר בעיקר על הקצאת משאבים לצורך הארכת מספר שבועות הלימוד בבתי החולים.

ואולם יש שני פתרונות נוספים. המיידי, הוא ביטול בתי הספר לסטודנטים זרים הפועלים בשלוש מהאוניברסיטאות בישראל, וקבלת סטודנטים ישראלים במקומם, שישרתו את האוכלוסיה בארץ במקומם. כיום לומדים בישראל סטודנטים המתקשים לתקשר בעברית. הסטודנטים הללו מפיקים פחות מהלימוד ורבים אינם מצליחים לעמוד בבחינות הרישוי האמריקאיות. מדובר בתוספת של כ–170 סטודנטים לשנה.

הפתרון השני הוא הגדלה ניכרת בלימוד סטודנטים לרפואה במסגרת הקהילה. בסקירה של OECD לגבי 2012 עולה כי תחום רפואת הקהילה צוין כמצטיין (בעוד בתי החולים זכו לציונים ממוצעים בלבד). מרבית הטיפול הרפואי בישראל ניתן במסגרת הקהילה.

רופאי המשפחה מטפלים במגוון נרחב של תחלואה, במגוון אוכלוסיות ובכל הגילאים. המומחים ברפואת המשפחה מטפלים במחלות אקוטיות וכרוניות, מבצעים בירורים מעמיקים, עוסקים ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות. בנוסף, רובנו עובדים שנים באותה המרפאה ויוצרים קשר אנושי ארוך וחם עם המטופלים.

רמתה הגבוהה של הרפואה בישראל מבוססת במידה רבה על איכות רפואת הקהילה - וזהו כר לימוד מובחר עבר סטודנטים. בקהילה עובדים כ–2,500 מומחים ברפואת משפחה, רפואת ילדים ורפואה פנימית. כיום קשה ללמד במסגרת מרפאות הקהילה, עקב מחסור בתנאים פיזיים, בזמן ובתגמול, ובשל קשר חלש של הרופאים בקהילה למערכת האקדמית של הפקולטות לרפואה. השקעה בקהילה תניב הרבה יותר מקומות הכשרה ולימוד מעמיק ואמיתי יותר.

בבתי ספר רבים בעולם המערבי מוצמד סטודנט לרפואה, לתקופה ארוכה, לרופא משפחה. אפילו אם רק שליש מהמומחים בקהילה יסכימו להצטרף לתכנית כזאת, הדבר יאפשר להגדיל את מחזורי הסטודנטים לרפואה בישראל בכ–300 סטודנטים לשנה. תכנית כזאת מצריכה השקעה משמעותית אך קטנה בהרבה מעלות הלימוד של ישראלים בחו"ל. בנוסף, רמת הידע והכישורים הבין אישיים שהסטודנטים ירכשו יהיו גבוהים בהרבה מהממוצע בקרב בוגרי חו"ל.

לחלק מהמלצות אלו מצטרף באחרונה דו"ח הלפרין־מרום, הדן בנושא הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. במקביל לביטול או קיצור התכניות לסטודנטים זרים, ממליצים פרופ' שמעון מרום וד"ר ערן הלפרין על הארכה של שנת הלימודים בכמה שבועות. ואולם האפשרות של העמקת ההוראה בקהילה לא זכתה לדגש מספיק - לפחות לא בפרסום הראשוני.

הגיע הזמן לשנות תפישה - גם בקהילה ניתן וצריך ללמד רפואה. באוניברסיטאות כמו הרווארד הבינו זאת כבר מזמן. לא מדובר ברופאים מומחים מסוג אחר, כי אם ברופאים מיומנים, שבמקביל לטיפול מורכב בחולים, יכולים גם להיות מורים מובילים.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  אמנון להד,  סטודנטים לרפואה,  שדות קליניים,  לימודי רפואה בישראל,  חדשות,  דעות,  מחסור ברופאים
תגובות