חדשות

חדש בשיבא: שירות לגידולים נוירואנדוקריניים

במרכז הרפואי שיבא הוקם לאחרונה שירות חדש לגידולים נוירואנדוקריניים במסגרת המכון האנדוקריני. השירות נועד לקדם את הטיפול בגידולים הנוירואנדוקריניים ואת הטיפול בחולים בתסמונות גנטיות שקשורות להתפתחותם (כגון, תסמונת וון היפל לינדאו - VHL)

מאת ד"ר עמית תירוש, מנהל השירות לגידולים נוירואנדוקריניים, המכון האנדוקריני, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים מורכב ומצריך ידע וניסיון נרחבים ומעמיקים. לכן, כדי להעניק לחולים טיפול מיטבי, נדרש צוות מומחים רב-תחומי שידע לשקלל את מכלול הנתונים של כל מטופל ולהחליט מהו הטיפול המתאים ביותר עבורו. צוות השירות החדש בשיבא כולל אנדוקרינולוגים/ות, כירורגים/ות, אונקולוגים/ות של מערכת העיכול והריאות, מומחי/ות דימות ורפואה גרעינית ופתולוגים/ות.

גידולים נוירואנדוקריניים מתפתחים מתאים נוירואנדוקריניים שפזורים בגוף כחלק מהמערכת האנדוקרינית ומסוגלים לייצר הורמונים. רובם מתפתחים באיברי מערכת העיכול, בלבלב ובריאות. לעתים הם מתפתחים באטיות ועשויות לחלוף כמה שנים עד לאבחונם, אך לעתים הם אגרסיביים מאוד ומתפתחים במהירות. חלקם עשויים לגרום לתסמונות קליניות בשל הפרשת יתר של הורמונים, ובהן למשל הפרשה מוגברת של חומצה מהקיבה ותסמונת הקרצינואיד שגורמת לתסמינים כגון האצת פעילות המעיים וסומק.

הבדיקה הפתולוגית של גידולים נוירואנדוקריניים היא ציר מרכזי בקביעת הטיפול. היא מאפשרת לכמת את נטייתם של התאים הסרטניים להשתכפל ולשגשג ולהתרשם ממידת התמיינותם. גידולים שמדד השגשוג שלהם גבוה והתמיינותם נמוכה (בשלים) נוטים להתקדם מהר. זאת לעומת גידולים עם מדד שגשוג נמוך והתמיינות גבוהה שנוטים להתקדם לאט.

הערכתם הוויזואלית של הגידולים הנוירואנדוקריניים נעשית באמצעי דימות אנטומיים (CT, MRI או סונר) ובאמצעי דימות המבוססים על רפואה גרעינית (PET-CT). הגידולים הללו מבטאים רצפטורים להורמון סומטוסטטין, ותכונה זו מאפשרת להשתמש בהדמיית  PET-CT שמבוססת על אנלוגים לסומטוסטטין שאליהם קשור איזוטופ (68Galium-DOTATATE PET/CT). הדמיה זו מאפשרת להעריך במדויק את מידת פיזור הגידול וגם את תגובתו לטיפולים. במקביל ניתן לבצע הערכה גם ב-18F-FDG PET/CT - הדמיה שמבוססת על קליטת גלוקוז, אשר מעידה על צריכת אנרגיה מוגברת על ידי תאי הגידול.

קליטה מוגברת של 68Ga-DOTATATE מעידה על התמיינות גבוהה, כיוון שתאים בהתמיינות שכזאת מבטאים בדרך כלל רצפטורים לסומטוסטטין, ולכן מכוונת לטיפול שמתבסס על ביטוי זה. לעומת זאת קליטה מוגברת של 18F-FDG מאפיינת גידולים אגרסיביים יותר ולכן מכוונת לטיפול כימותרפי.

הטיפול היעיל ביותר, והיחיד שמביא לריפוי מוחלט, הוא ניתוח שבו הגידול נכרת במלואו. ניתוח לכריתה חלקית של הגידול עשוי להיות רלוונטי לחולים עם גידול מפושט שמפריש הורמונים. מטרתו להקטין את נפח הגידול וכך לשלוט טוב יותר בתסמינים ההורמונליים.

חולים שאצלם לא ניתן לכרות את הגידול, כיוון שהוא מפושט מדי, מקבלים טיפולים אחרים:

    • טיפולים תרופתיים: אנלוגים לסומטוסטטין (Octreotide, Lanreotide) – מולקולה דמוית סומטוסטטין שמשתחררת בהדרגה ולאורך זמן, נקשרת לרצפטורים שעל תאי הגידול, חוסמת אותם וכך מדכאת את התחלקותם; תרופות ביולוגיות (Everolimus, Sunitinib ואחרות) שמעכבות מסלולי העברת אותות תוך-תאיים שפעילים בגידולים אלו, וכימותרפיה לגידולים אגרסיביים יותר.
    • טיפול רדיואקטיבי מונחה (PRRT): הזרקת אנלוג לסומטוסטטין שאליו מוצמד לוטיציום - חומר רדיואקטיבי בעל קרינה מייננת באנרגיה גבוהה. מטרתו של שילוב זה היא להרוג את התאים הסרטניים באופן ממוקד.
    • רדיולוגיה פולשנית - טיפול בצנתור שבו ניתן לחסום כלי דם שמזינים את הגידול, או להזריק כימותרפיה/חומר רדיואקטיבי ישירות אל הגידול דרך צנתר.

כפי שניתן להבין, הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים מורכב ומצריך ידע וניסיון נרחבים ומעמיקים. לכן, כדי להעניק לחולים טיפול מיטבי, נדרש צוות מומחים רב-תחומי שידע לשקלל את מכלול הנתונים של כל מטופל ולהחליט מהו הטיפול המתאים ביותר עבורו. לשם כך הוקם כאמור השירות לגידולים נוירואנדוקריניים בשיבא, שכולל אנדוקרינולוגים/ות, כירורגים/ות, אונקולוגים/ות של מערכת העיכול והריאות, מומחי/ות דימות ורפואה גרעינית ופתולוגים/ות.

מטרתו העיקרית של השירות היא לקדם את הטיפול בגידולים הנוירואנדוקריניים; וכן את הטיפול בחולים בתסמונות גנטיות שקשורות להתפתחותם (כגון תסמונת וון היפל לינדאו - VHL). לאחרונה קיימנו פגישות ויום עיון שהתמקדו בתסמונת הקרצינואיד, בביטוייה ובטיפולים הקיימים, והיעד הבא הוא התחלת הטיפול ב-PRRT. כך, אנו מקווים להרחיב את אפשרויות הטיפול לחולי הגידולים הנוירואנדוקריניים בשיבא ולסייע להחלמתם.

נושאים קשורים:  חדשות,  שיבא,  גידולים נוירואנדוקריניים
תגובות