כששואלים את פרופ' עבד עסלי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי מאיר, מה היה משנה במערכת הבריאות, הוא עונה בנחרצות: "הכנסת מערכות המחשוב היא מבורכת וטומנת בתוכה יתרונות גדולים, אבל יחד עם זאת לא מעט מגרעות. אחד הדברים הצורמים ביותר מבחינתי הוא ההיצמדות של הרופאים למחשב בזמן המפגש עם המטופל, אם במרפאות או במחלקה.
עוד בעניין דומה
"אני הייתי מאוד רוצה שהרופא ידבר עם המטופל ולא עם המחשב, יקבל אנמנזה מהמטופל ולא מהמחשב, ייגע בחולה ויבדוק אותו כפי שכולנו למדנו. החזרת הקשר הישיר עם המטופל היא חלק מהמשימות שאני לוקח על עצמי בתפקידי הנוכחי".
פרופ' עסלי, נשוי ואב לשלושה, נכנס לתפקיד מנהל המערך הקרדיולוגי בחודש אפריל האחרון. הוא בוגר לימודי רפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון. לאחר הלימודים התמחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה במרכז רפואי רבין ובהמשך השתלם בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת טקסס ביוסטון, ארה"ב. עם חזרתו לארץ השתלב במערך הקרדיולוגי ב"רבין" ובהמשך התמנה להיות מנהל יחידת הצנתורים ב"בילינסון". כעת הוא מביא את הניסיון הרב שלו למערך הלב של המרכז הרפואי מאיר.
הוא מציג מעל 200 פרסומים מדעיים מובילים בתחום הטיפול הצנתורי בהתקף לב, טיפול צנתורי בהסתעפויות קורנריות, מחלות כליליות מורכבות שונות והטיפול הצנתורי במחלות לב מסתמיות ומבניות נוספות. כמו כן הוא נושא בניסיון של מעל 30,000 צנתורים כליליים ומעל 1,200 מקרים של טיפול במומים מבניים של הלב, כולל טיפול צנתורי בהיצרות המסתם האאורטלי – TAVI, דלף של המסתם המיטראלי ואטימת אוזנית העלייה השמאלית בחולים עם פרפור פרוזדורים.
מהו המוטו שלך בעבודה?
"המוטו שלי הוא לטפל בחולה כמכלול, כאדם שלם, ולא במחלה המסוימת. לא רק כעורק כלילי שיש לפתוח או הפרעת קצב שיש לטפל בה. זה בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים מתחומים שונים, כולל רופאי הקהילה בעת האשפוז ולפי הצורך גם פרופסיות אחרות. שיתוף הפעולה ומעורבות רופאי הקהילה הוא קריטי על מנת לשמור על שלמות ורצף האבחון והטיפול. בנוסף, במקום לקחת את המטופל לבתי חולים אחרים, חשוב לי להביא את כל החידושים הטכנולוגיים לפתחו של המטופל, לאזור מגוריו".
פרופ' עסלי מקנה חשיבות רבה גם לצוות שאותו הוא מנהל: "שמירה על עדכון שוטף של כל הצוות, כלל תוכניות השתלמות מקצועית למומחים, מתמחים וצוות סיעודי כאחד. אני מאמין שזהו אחד מהיסודות של רפואה מצוינת".
מיהו המודל לחיקוי שלך?
"זכיתי לעבוד עם שלושה רופאים שאני חב להם את המעמד אליו הגעתי כיום. פרופ' מנחם פיינרו ופרופ' אלכסנדר בטלר, אצלם התמחיתי בפנימית ובקרדיולוגיה. מדובר באנשים משכמם ומעלה, אנושיים, קלינאים ומנהלים מהמעלה הראשונה שרכשתי מהם רבות מכישוריי הקליניים והמנהליים.
"השלישי הוא ד"ר יצחק הרץ - אחד המצנתרים הטובים ביותר שאני מכיר והוא אשר חשף אותי לתחום הצנתורים הלבביים ולימד אותי רבות ממה שאני יודע כיום".
מערך הלב בבית חולים מאיר כולל את היחידה לטיפול נמרץ לב ואשפוז ביניים, יחידת הצנתורים, יחידה לאלקטרופיזיולוגיה, יחידה לאקוקרדיוגרפיה, יחידה הדמיה לבבית (מיפוי לב, CT ו-MRI לבבי), יחידה לקרדיולוגיית ילדים, מרכז למניעה ולשיקום חולי לב, יחידה לאי ספיקת לב, מרפאות חוץ ויחידת למחקרים קליניים.
ספר בבקשה על עבודתך היומיומית בבית החולים.
"ביחידת הצנתורים מתבצעים מדי שנה 1,800-2,000 צנתורי לב, מחציתם מסתיימים בפעולות טיפוליות במקרים מורכבים. כ-70% מהחולים העוברים צנתור בבית החולים זקוקים לו בדחיפות בשל בעיות מורכבות ביותר.
"לאחרונה הוכנסו חידושים בפעילות היחידה. בכל הקשור בצנתור של עורקי הלב, התחלנו בטיפולים צנתוריים בהיצרויות מורכבות מאוד, כולל היצרות בעורק הראשי, חסימות כרוניות של עורקים, היצרויות בחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת, היצרויות מורכבות באזורי הסתעפות של עורקי הלב ועורקים מסוידים מאוד. מדובר בצנתורים מורכבים שיש לטפל בהם בעזרת טכנולוגיות מיוחדות, שאותן אנו מיישמים בפעילות היחידה.
"במקביל, התחלנו ליישם טיפול שמטרתו אטימה של PFO - מצב המלווה באירועים מוחיים אימבוליים אצל צעירים. טיפול נוסף הוא אטימה של האוזנית בעלייה השמאלית, טיפול שאנו עושים לחולים עם פרפור פרוזדורי, שאינם יכולים לקבל טיפול בנוגדי קרישה. השלב הבא הוא להתחיל עם הערכה קלינית והדמיה לחולים המיועדים לטיפול במסתם האורטלי.
"חידושים נוספים נכנסו לפעילות של היחידה לאלקטרופיזיולוגיה. יחידה זו עוסקת באבחון הפרעות קצב באמצעים לא פולשניים, כלומר אק"ג והולטר, וכן על ידי צנתור לב הממפה את הפעילות החשמלית של הלב. הטיפולים החדשים שמקיימים מעתה במסגרת היחידה מתמקדים בהפרעות קצב מורכבות. הכוונה היא לאבלציות במקרים של פרפור פרוזדורים וכן הפרעות קצב חדריות בחולים עם אי ספיקת לב ובלעדיה".