אנמיה חרמשית

ירידה מהירה בקצב הסינון הכלייתי המוערך במבוגרים עם אנמיה חרמשית

חוקרים טוענים כי ירידה מהירה בקצב הסינון הכלייתי המוערך בחולי אנמיה חרמשית קשורה לתמותה

כשל כלייתי (מימין), לעומת כליה מתפקדת (צילום: אילוסטרציה)

החוקרים העריכו את ההימצאות של ירידה חדה בתפקוד הכלייתי, גורמי הסיכון הפוטנציאליים וההשפעה על התמותה באנמיה חרמשית, במחקר חד-מוקדי רטרוספקטיבי.

החוקרים הגדירו ירידה מהירה בתפקוד הכלייתי כצניחה בקצב הסינון הכלייתי המוערך (estimated glomerular filtration rate - eGFR) של יותר מ-3 מ"ל/דקה/1.73 מטר רבוע בשנה. החוקרים בנו מודל רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים עבור ירידה מהירה ב-eGF, לאחר הערכה של משתנים אינדיבידואליים.

החוקרים בנו מודלים של רגרסיה רבת משתנים על שם COX, עבור ירידה מהירה ב-eGFR ועבור תמותה. הם הכלילו במחקר 331 חולי אנמיה חרמשית (עם גיל חציוני של 29, טווח בין-רבעוני 20-41), מתוכם 187 (56.5%) נשים. הנבדקים היו במעקב במשך תקופה חציונית של 4.01 שנים (טווח בין-רבעוני 1.66-7.19) כאשר ירידה מהירה כפי שהוגדרה, נצפתה ב-103 נבדקים (31.1%). היסטוריה של שבץ (יחס סיכויים 2.91, רווח בר-סמך 95%: 1.25-6.77) ושימוש במעכבי האנזים ACE או חוסמי רצפטור לאנגיוטנסין (יחס סיכויים 3.17, רווח בר-סמך 95%: 1.28-7.84) נמצאו קשורים לירידה מהירה ב-eGFR. זאת ועוד, קצב הירידה ב-eGFR לאורך זמן נמצא קשור לתמותה (יחס סיכונים 0.99, רווח בר-סמך 95%: 0.984-0.995, P = 0.0002). ברגרסיה על שם COX, ירידה מהירה ב-eGFR נמצאה קשורה לתמותה (יחס סיכונים 2.07, רווח בר-סמך 95%: 1.039-4.138, P = 0.04), כאשר נעשתה התאמה לגיל, מגדר והיסטוריה של שבץ.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ירידה מהירה ב-eGFR הינה נפוצה בחולי אנמיה חרמשית וקשורה לתמותה מוגברת. עם זאת, מחקרים ארוכי טווח נחוצים על מנת לקבוע האם צמצום הירידה בתפקוד הכלייתי עלולה להוריד את שיעור התמותה מהמחלה.

מקור: 

Derebail, V. K. et al. (2019). British Journal of Haematology. https://doi.org/10.1111/bjh.16003

נושאים קשורים:  אנמיה חרמשית,  תפקוד כלייתי,  קצב סינון כלייתי מוערך,  מחקרים
תגובות