מטרת מחקר זה הייתה לאמוד את הסיכון ללימפומה ותתי-הסוגים העיקריים שלה, ביחס לחשיפה תעסוקתית לאבק אורגני.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן 1,853 מקרים ו-1,997 מקרי ביקורת שהשתתפו במחקר EpiLymph, מחקר מקרה-ביקורת שנערך בשש מדינות באירופה בשנים 1998-2004. בהתבסס על חשיפה תעסוקתיות, חושב הסיכון להתפתחות תתי-הסוגים העיקריים של לימפומה לפי הקשר לחשיפה לשש אבקים אורגניים ספציפיים - קמח, עץ קשה, טקסטיל טבעי, טקסטיל סינטטי ועור, ושני סוגי אבק גנריים: אבק עץ וטקסטיל. הסיכון הוערך בהתאמה לגיל, מין, מרכז לימודי והשכלה.
מחקר זה הדגים עלייה של פי 2.1 בסיכון ללימפומה פוליקולרית בקרב מטופלים שנחשפו אי פעם לאבק עור [רווח בר סמך של 95% (CI) - 1.01-4.20]. לאחר אי הכללת נבדקים שעבדו אי פעם בחווה או שנחשפו אי פעם לממסים, הסיכון ללימפומה של תאי B היה גבוה יותר, גם כן ביחס לחשיפה אי פעם לאבק עור [סיכוי יחסי (OR) - 2.2, CI 1.00-4.78], אך הסיכון לא עלה עם הגברת מדדי החשיפה. הסיכון ללימפומת הודג'קין היה גבוה (OR 2.0, CI 0.95-4.30) באנשים שנחשפו לאבק טקסטיל, עם מגמה עקבית של חשיפה מצטברת וגם בחלוקה לשלוש קבוצות חשיפה באופן עצמאי (P = 0.023 ו-P = 0.0068, בהתאמה).
מחקרים עתידיים גדולים יותר עשויים לספק תובנות נוספות לגבי אופי הקשר בין חשיפה לאבק טקסטיל לבין הסיכון ללימפומת הודג'קין.
מקור:
Cocco P. et al. (2021) Scand J Work Environ Health. 47(1):42-51