הקשר בין תעסוקה בסיעוד ורפואה והסיכון להתאבדות

הצוות הסיעודי הוא המרכיב הגדול ביותר בכוח האדם של מערכת הבריאות בארה"ב. לאחרונה הראו מחקרים כי ייתכן ועובדים בצוות סיעודי נמצאים בסיכון גבוה להתאבדות, אך קיים מספר מועט של מחקרים בתחום זה. מטרות החוקרים במחקר זה היו להעריך את שיעור ההיארעות הלאומי של התאבדויות בקרב צוותים סיעודיים ולבחון את מאפייני ההתאבדויות בקרב צוותים סיעודיים בהשוואה לרופאים ולאוכלוסייה הכללית.

במחקר רטרוספקטיבי זה, השתמשו החוקרים במידע מ-159,372 מקרי התאבדות בארה"ב שדווחו ב-National Violent Death Reporting System בין השנים 2007-2018. החוקרים העריכו את שיעור היארעות ההתאבדויות לפי מין בקרב צוות סיעודי, רופאים וכלל האוכלוסייה (מעל גיל 30). החוקרים חישבו את הקשרים בין סוג הקלינאי לבין שיטת ההתאבדות ותוצאות בדיקה טוקסיקולוגית לאחר המוות, ולאחר מכן תקננו את מדדי הקשר למאפיינים סוציו-דמוגרפיים. הניתוח הסטטיסטי התבצע בין ה-16 באוקטובר 2020 וה-10 בינואר 2021. משתנה החשיפה הוגדר כתעסוקה בסיעוד או ברפואה והתוצאים שנמדדו היו שיעור ההיארעות של התאבדות ומאפיינים הקשורים לה.

במסגרת המחקר נמצאו 2,374 מקרי התאבדות בקרב צוות סיעודי (1,912 נשים (80.5%); גיל ממוצע 52.8 (ס"ת 11.8)), 857 מקרי התאבדות בקרב רופאים (723 גברים (84.4%); גיל ממוצע 59.8 (ס"ת 15.3)) ו-156,141 מקרי התאבדות בקרב האוכלוסייה הכללית (121,483 גברים (77.8%); גיל ממוצע 53.1 (ס"ת 14.7)). תוצאות המחקר הראו כי התאבדות הייתה נפוצה יותר בקרב צוות סיעודי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (היארעות בתקנון למין בשנים 2017-2018, 23.8 ל-100,000 לעומת 20.1 ל-100,000; סיכון יחסי 1.18, רב"ס 95% 1.03-1.36).

עוד מצאו החוקרים כי בקרב נשים, בין השנים 2017-2018, שיעור ההיארעות של התאבדויות בקרב אחיות היה 17.1 ל-100,000 לעומת 8.6 ל-100,000 באוכלוסיית הנשים הכללית (סיכון יחסי 1.99; רב"ס 95% - 1.82-2.18). במונחים אבסולוטיים להיות אישה בצוות סיעודי היה מקושר לתוספת של 8.5 מקרי התאבדות ל-100,000 (רב"ס 95% - 7.0-10.0 ל-100,000) בהשוואה לאוכלוסיית הנשים הכללית. בניתוח על פי מין, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שיעור היארעות ההתאבדויות בקרב רופאים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית למעט הבדל בין רופאות בין השנים 2011-2012 (11.7 ל-100,000; רב"ס 95% - 6.6-16.8 ל-100,000) לבין האוכלוסייה הכללית (7.5 ל-100,000; רב"ס 95% - 7.2-7.7; p=0.04).

בבחינת שיטת ההתאבדות נמצא כי קלינאים נטו יותר להשתמש בהרעלה, לדוגמה אחיות השתמשו בהרעלה יותר (24.9%, רב"ס 95% - 23.5%-26.4%) לעומת האוכלוסייה הכללית (16.8%, רב"ס 95% - 16.6%-17.0%). בנוסף, שכיחות הימצאות של נוגדי דיכאון, בנזודיאזאפנים, ברביטורטים ואופיואידים הייתה גדולה יותר בקרב קלינאים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מסקנות המחקר מרמזות על כך שייתכן ובארה"ב הסיכון להתאבדות בקרב צוות סיעודי גדול בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך בקרב רופאים לא קיים הבדל בהשוואה לאוכלוסייה. נדרש מחקר נוסף על מנת להעריך האם התערבות תהיה מקושרת לירידה בשיעור ההיארעות של התאבדויות בקרב צוות סיעודי.

מקור: 

Davis M. et al. JAMA Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.0154