במחקר עוקבה רטרוספקטיבי החוקרים ניסו לאתר את דפוסי צריכת האופיואידים בקרב אנשים עובדים הסובלים מכאבים בגב התחתון, ולקשר בין הדפוסים השונים לבין משך ימי המחלה. במחקר נכללו עובדים אשר דרשו פיצויים בשל כאבם, ועובדים שקיבלו לפחות יום מחלה אחד בשל הכאב.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר פורסם בכתב העת 'Pain' החוקרים השתמשו במודל טרג'קטורי (trajectory modelling) מבוסס קבוצות על מנת לבחון את דפוסי קבלת המרשמים לאופיואידים. תקופת המעקב ארכה שנתיים וחצי, החל מהדיווח הראשוני של הנבדקים על כאבים בגב התחתון. החוקרים זיהו שלושה דפוסים של מתן אופיואידים. בהתאם לדפוסים אלו, חולקו קבוצות המחקר. החוקרים השתמשו ברגרסיה כמותית (quantile regression) על מנת להשוות בין תקופות קבלת דמי המחלה בין הקבוצות השונות. שליש מהנבדקים (n = 3,205, 33.3%) קיבלו אופיואידים לפחות פעם אחת במהלך תקופת כאבם.
במרבית המקרים דפוס המתן היה קצר טווח, במינון נמוך (n = 2,166, 67.6%), כאשר 798 נבדקים (24.9%) קיבלו טיפול לטווח ארוך במינון בינוני, ו-241 (7.5%) נבדקים קיבלו טיפול לטווח ארוך במינון גבוה.
תקופת דמי המחלה הייתה ארוכה יותר באופן מובהק בנבדקים שקיבלו אופיואידים (חציון של 63.6 שבועות) לעומת אלו שלא קיבלו אופיואידים (חציון של 7.1 שבועות). בנוסף לכך, הקבוצות שטופלו עם מינון בינוני-גבוה לטווח ארוך קיבלו דמי מחלה למשך תקופה ארוכה יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצה שקיבלה את הטיפול לטווח קצר (תקופה חציונית בשבועות, בהתאמה, משמאל לימין: 30.7, 126.0, 126.9).
החוקרים מציינים כי ישנו קושי להסתמך על ממצאיהם בלבד על מנת להצביע על קשר בין אופיואידים לבין תקופה ארוכה יותר של דמי מחלה. קיים צורך במחקרים נוספים על מנת לאשר האם הקשר בין דפוסי צריכת אופיואידים לבין משך תקופת המחלה הוא מקרי או לא. על מחקרים אלו לכלול בקרה על חומרת הכאב, משתנים פסיכוסוציאליים וציפיות החלמה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
