במסגרת מחקר-חתך (cross-sectional study) אשר פורסם בכתב העת 'Pain', החוקרים בדקו האם לחץ בעבודה נקשר עם כאב שריר-שלד כרוני ונרחב. לצורך כך, החוקרים אספו 2,051 עובדי ציבור בברזיל, אשר נכללו בעוקבת ה-'ELSA-Brasil MSK'. הלחץ בעבודה הוערך באמצעות שאלוני ה-Effort-Reward Imbalanceי(ERI). לצורך הערכת הקשרים בין תחומי ה-ERI, אשר קוטלגו לשלשים (tertiles), לבין כאב שריר-שלד כרוני, החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית בינארית ומולטי-נומינלית, מתוקננת לפי משתני-לוואי סוציודמוגרפיים, תעסוקתיים ובריאותיים. הכאבים סווגו לפי כאב בכל אתר (any site) וכאב לפי מספר האתרים המעורבים (0, 1-2, ≥ 3 – כאב רב-אתרי) ואזורי הגוף המעורבים (0, 1-2, 3-כאב מפושט).
עוד בעניין דומה
שכיחות כאב השריר-שלד הכרוני בכל אתר, במספר אתרים, וככאב כללי, היה 52.9%, 18.2% ו-9.5%, בהתאמה. לאחר ביצוע תקנונים, ככל שהתגמול היה נמוך יותר ומחויבות-היתר הייתה גבוהה יותר, יחס הסיכויים לכאב שריר-שלד כרוני בכל אתר היה גבוה יותר. תחומי ה-ERI נקשרו באופן חזק יותר עם כאב שריר-שלד כרוני מרובה אתרים וכאב כללי, לעומת כאבים בכל אתר. כאב שריר-שלד כרוני רב-אתרי נקשר עם תגמול נמוך יותר, ועם מאמץ גדול יותר, מחויבות יתר וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול.
בפילוח לפי אזורי גוף, כאב שריר-שלד כרוני, בעיקר כאב כללי, נקשר גם כן עם מאמץ בתחומי ה-ERIי(OR=2.06; 95% CI=1.33-3.21), מחויבות יתר (OR=3.44; 95% CI=2.20-5.39), וחוסר איזון ביחס המאמץ ותגמול (OR= 2.06; 95% CI=1.30-3.27).
לסיכום, ניתן לראות כי תוצאות המחקר מצביעות על קשר בין לחץ בעבודה, לבין כאב שריר שלד-כרוני. קשר זה נמצא לא רק עם כאב בכל אתר, אך גם עם כאב המתפשט לאזורים אחרים בגוף. החוקרים מציינים כי ממצאיהם מצביעים על כך שהורדה של לחץ העבודה וצמצום מחויבות היתר עשויים לסייע בהקטנת עול כאב השריר-שלד הכרוני, כולל הפחתה של התפשטות הכאב מאזור אחד בגוף לאזור אחר.
מקור: