מחקר קליני, בראשות מדענים ממכון קרולינסקה ומבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה בשוודיה, מצא כי הורמון הרעב גרלין יכול להגביר את תפקוד הלב בחולים עם אי ספיקת לב סיסטולית.
עוד בעניין דומה
אי ספיקת לב גורמת לשריר הלב להיחלש כך שבגלל התפקוד הלקוי, הוא אינו מסוגל לספק לגוף מספיק חמצן וחומרי הזנה. הטיפולים המוצעים כיום במצב זה מאטים את התקדמות המחלה אך אינם מסוגלים להגביר את תפקוד משאבת הלב.
המחקר פורסם בשבוע שעבר בכתב העת European Heart Journal. לדברי החוקרים, לגרלין, הורמון פפטיד אנדוגני, יש קולטנים רבים ברקמת הלב והוא אחראי בדרך כלל להגברת התיאבון ולשחרור הורמוני גדילה, מה שהופך אותו לאמצעי מבטיח לגירוי שריר הלב.
המחקר כלל 30 נחקרים עם אי ספיקת לב סיסטולית (HFrEF), הנובעת מאובדן יכולתו של שריר הלב להתכווץ באופן תקין, שלא כמו באי ספיקת לב דיאסטולית שבו שריר הלב נוטה להתרחב.
הנחקרים חולקו אקראית לשתי קבוצות, האחת קיבלה גרלין והשנייה קיבלה פלצבו תוך ורידי במשך 120 דקות. נבדקו שינויים בקצב הלב ובלחץ הדם הסיסטולי, תת לחץ דם ויתר לחץ דם סימפטומטי, איסכמיה והפרעת קצב במהלך או אחרי העירוי ותוצאות קליניות. המחקר עשה שימוש גם בלבבות של עכברים (ex-vivo cardiomyocytes) עם אי ספיקת לב.
החוקרים ערכו בדיקות אק"ג ואקו לב לנחקרים 30 דקות לאחר העירוי, לאחר 2-5 ימים ו-30 יום אחריו. הם מצאו בקבוצה שקיבלה עירוי של גרלין נרשמה עלייה של כ-28% ברמת הפחמן החד חמצני, ללא השפעות שליליות כמו לחץ דם נמוך, טכיקרדיה, הפרעות קצב או איסכמיה. בקבוצת הפלצבו לא נרשמה עלייה ברמת ה-CO.
החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעולה והמנגנונים האחראים לתועלת הקלינית של ההורמון גרלין לא נמצאו במחקר וכי יש כנראה כמה גורמים לכך. בחלק שעסק בלבבות עכברים נמצא כי גרלין הגביר את התכווצות שריר הלב ללא הנעת סידן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
