התאבדות היא גורם המוות המוביל בקרב רופאים מתמחים בארה"ב, כאשר שיעור גבוה במיוחד של התאבדויות מתרחש ברבעון האקדמי הראשון של שנת ההתמחות הראשונה. כך עולה ממחקר שפורסם ב-JAMA Network Open בשבוע שעבר. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מהגוף האמריקאי האחראי על הסמכת תכניות התמחות ברפואה - Accreditation Council for Graduate Medical Education (ACGME).
עוד בעניין דומה
במחקר חתך, החוקרים בחנו את גורמי המוות של מתמחים ברפואה בארה"ב בין השנים 2015-2021 והשוו אותם לנתונים שנאספו בין השנים 2000-2014. המחקר כלל 370,778 מתמחים המייצגים 961,755 שנות אדם של הכשרה.
161 מתמחים מתו במהלך הכשרתם בין השנים 2015 ל-2021. הסיבות העיקריות, על פי המחקר, הן התאבדות: 47 מהמתמחים (29.2%); מחלות ממאירות: 28 מתמחים (17.4%); מצבים רפואיים ומחלות שגרמו למוות שאינם נכללים בקטגוריות הספציפיות האחרות שצוינו במחקר: 22 מתמחים (13.7%); כך גם במקרי מוות של מתמחים כתוצאה מתאונות: 22 מתמחים (13.7%). כתוצאה מהרעלה מקרית מתו 21 מתמחים שהם 13% מכלל המתמחים שמתו במהלך ההכשרה. בהשוואה לתקופת המחקר 2000-2014, שיעור המוות ממחלות ממאירות ירד, בעוד ששיעורי המוות מסיבות אחרות נותרו ללא שינוי משמעותי.
המחקר זיהה שני פרקי זמן ספציפיים שבהם נצפה שיעור גבוה של התאבדויות - הרבעון האקדמי הראשון של שנת ההתמחות הראשונה והרבעון הרביעי של השנה השנייה להתמחות, כאשר מספר ההתאבדויות הגבוה ביותר התרחש ברבעון האקדמי הראשון. החוקרים הדגישו כי רוב ההתאבדויות התרחשו בתקופות מעבר (transition periods), פרקי זמן קריטיים שבהם רופאים מתמחים עוברים שינויים משמעותיים באחריות המקצועית, בסביבת העבודה או בדרישות ההכשרה שלהם.
החוקרים מצאו גם הבדלים משמעותיים בשיעורי ההתאבדות בין התמחויות שונות. שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר נרשם בפתולוגיה (19.76 מקרי מוות ל-100,000 שנות אדם). שיעור המוות הגבוה ביותר ממחלות ממאירות היה בפסיכיאטריה (9.67 מקרי מוות ל-100,000 שנות אדם). שיעור המוות הגבוה ביותר מהרעלה מקרית היה בתחום ההרדמה ושיכוך כאב (15.46 מקרי מוות ל-100,000 שנות אדם).
החוקרים מציינים כי למרות הממצאים, שיעורי המוות של מתמחים ברפואה, כולל שיעורי התאבדות, היו נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת גיל ומגדר מקבילה באוכלוסיה הכללית. הם מסכמים כי המאמצים העתידיים לטיפול ברווחת המתמחים חייבים להתמקד בגורמים המחוללים ובגורמים המקלים על מצוקה, במיוחד בתקופות מעבר.